מכתב לבעלי ..

אהובי היקר,
אני כותבת לך כל יום את המכתבים האלה התקווה שכל אלה מגיעים לידך ,
גבריאל שלי מלאך שלי אני כל כך עצובה בלעדייך פה
כל יום שעובר הלב כואב לי יותר הדמעות לא פוסקות כמה אפשר כבר לבכות אני מנסה להתפלל כל לילה בשבילך ובשבילי שניפגש כבר ביחד!
אני אוהבת אותך כל כך גבריאל!אני כל כך רוצה לחזור לעבר לפני שנלקחנו מצרפת ,לפני שהגענו לגטו הזה לפני שנפרדנו לנשים גברים
גברי שלי! אני זוכרת את היום ההוא בו הכרנו בתיכון
שניסת להתחיל איתי!כן כן אני זוכרת את המבטים שלך גברי שלי
את היום בו באת מחת לבניין ושרת לי סרנדה שניסת לנגן בגיטרה שלא כל כך ידעת זה היה מצחיק אבל כל כך חמוד מצדך זה היה יום גשום אם אתה זוכר ואני ישר התאהבתי בך !וירדתי אלייך בלי מעיל או נעליים רצתי שאני לבושה בשמלה לבנה שאמא תפרה לי וקפצתי לתוך זרועתייך החמות והחסונות זה היה שהייתי בת 15 וחצי ואתה 17 זה היה מדהים גבריאל !
גבריאל אני רוצה שוב ללכת לנשף הריקודים של צרפת
אתה מגיע עם חליפה יפה שאני תפרתי לך חליפה כמו של נסיך
ואני מגיעה עם שמלה יפה כמו של נסיכה ואנחנו רוקדים לצלילי המוזיקה הנעימה ולאור הירח שמפיץ הילה דרך החלון ואנחנו מאושרים ולא רוצים להפסיק
גבריאל נזכרתי ביום המרגש ההוא בו עמדנו מתחת לחופת הבד
בו קידשת אותי בטבעת וברכת את שבירת הכוס
וההכרזה המדהימה של הרב שאנחנו בעל ואישה
איפה הימים האלה איפה??
גבריאל אני כבר שלוש שנים פה לבד או יותר נכון אם הילדה שלנו שבסך הכל בת 4
אני יודעת שלא נתראה לעולם כי קיבלתי את השמועה גבריאל שאתה בעצם מת
הרגו אותך בתאי הגזים האמנת שאתה הולך למקלחת חשבת שתצא רענן וטהור מהמקלחת והלכת כמו ילד תמים וקטן ושננעלת בתא אם 400 אנשים ושם נלקחה נשמתך הטהורה אני מבקשת ממך אוהבי שמור עלינו מלמעלה אני אוהבת אותך גבריאל
שלך ,
אהובתך