עם יהודי
ענפי עץ הזית מתנופפים מצד לצד,
עץ זקן, חסר משפחה, נשאר הוא לבד,
היו לו בנות, ובנים קטנים, הייתה לו אישה, דיי מזמן,
השמיים היו כחולים צלולים, אך הפכו אפור לבן,
זעקו נשמותיהם אל שמיי הליל הסוער,
יידעו שאף אחד עוד לא יישאר….
שתי בנים, אם, ילדה ואב,
המשפחה נשכחה, את אחד לא יזכור אותה עכשיו,
כבר כמעט 700,000 מאחיי מתו, בשל היותם מגזע נדיר,
אדמת דמים, אדמת שנאה, עד היום ישנן שריטות על הקיר……
מתקופת התנ״ך ניסו למחוק אותנו מעל פני האדמה,
היום יש לנו מדינה, צבא, ארץ עם אלוקים ונשמה,
כחול לבן היה, נשאר וישאר,
כי אנחנו מתעצמים בכל עשור שעובר…
תגובות (3)
ה' ירחם כל כך מרגש אותי הלב שלי דופק ומת לבכות נקרע מבפנים רק מהמילים הכואבות האלו הכתיבה מושלמת אין כמוה הכאב עמוק כל כך עד עומק נשמתי מרגישה אותו.
הבית הראשון הזכיר לי שיר שאני מאוד אוהבת ("ישראל"), אבל כשהמשכתי ראיתי שההמשך פונה לכוון אחר.
כתיבה יפה:)
מרגש, מדהים, עמוק, אין מילים!!