!Jude! Jude

11/04/2015 1046 צפיות תגובה אחת

ביום הזה, אני עומדת, לאחר 10 שנים ממותה של אימי וקוראת, קוראת לכם את העמוד האחרון מהיומן של אימי. מאז, היא לא העזה לגעת בעיפרון, לא העזה לכתוב.
"זה היה יום שהתחיל כרגיל עד שפתאום שמענו ברדיו שהנאצים בהנהגתו של היטלר מתכננים להשמיד את היהודים. ואני הייתי בטוחה שזה בחיים לא יקרה- שזה רחוק ממני, ולצערי טעיתי. המלחמה הזאת נמשכת כבר 5 שנים, וזה לא נראה שהיא הולכת להגמר בקרוב.
אבא ואמא שלי נרצחו על ידי חייל גרמני, ואני נשכבתי על הרצפה חסרת אונים. בכיתי, צרחתי, הכחשתיי, וחיכיתי, חיכיתי שהם יחזרו. אפילו שהם מתו, אני יודעת שהם לא יחזרו, המוח מבין, אבל הלב לא נותן.
אחי ואחותי הקטנה נלקחו למחנות ההשמדה ומתו שם. הרגשתי לבד. אחותי התאומה ואני נשארנו לבד עם מעט אוכל בבור קטן. כל שנה שעוברת זה כמו נצח- כל יום שעובר יותר קשה, ותמיד נשאלת לי בראש אותה שאלה בלי תשובה; מתי זה יגמר?
המלחמה הזאת עוד לא נגמרה, אבל אני לא בטוחה שאני אשרוד את כל הזמן הזה. אז אני מסכמת כבר עכשיו את התקופה הזאת כתקופה נוראית, שבה אכלתי מעט ולא זכיתי להתפעל מיופיו של העולם. ולצערי זאת הילדות שלי."

כתבה אימי בעמוד האחרון של היומן שלה מילדותה בשואה.
בסוף, אימי שרדה, היא ברחה מהגטו וחייה כפרטיזנית. עלתה לארץ ישראל והקימה משפחה.

כתבה: צליל, בת 13


תגובות (1)

איך רואים שמי שכתב את הסיפור הזה לא היה בשואה…ואני כל כך שמחה על כך.
זה לא מעביר שום רגש למען האמת, אליי זה לא העביר כלום.
רק מצב מסויים. פשוט מצב נתון. אין פה אפילו שום אינפורמציה היסטורית, לא שחייבת להיות אבל התמונה מאוד מאוד חסרה.
הסוף…"זכיתי להיות *יהודיה*.." את בעצם לא אומרת למה, את לא משכנעת את מי שקורא למה וזה רק גורם לי להרגיש:"לא נכון, להיות יהודי זה חרא, כל העולם שונא אותנו ואין אלוהים ואם יש אז הוא גם חרא!"
למה את חושבת שזו זכות להיות יהודי, לא הבנתי ולא העברת את זה.
חחחח כל כך שמחה שאת לא באמת יכולה לכתוב טוב על הנושא הזה, שלא נדע לעולם.

11/04/2015 15:52
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך