אהבה בגיל השלישי פרק ט"ז

רון יצא מהדירה וריבה נותרה לבדה. היא נכנסה להתקלח באמבטיה כמו מהסרטים , הכל היה פשוט מהמם. לאחר שהתקלחה וחפפה את ראשה, לבשה חלוק חדש ממש חדש בצבע כתום מהמם. היא החליטה להתקשר לבתה חפציבה כדי לדעת באם הם חיפשו אותה ואולי דואגים לה.

היי חפצי שלי מה שלומך מאמי? "ואוו אני לא מאמינה לפני רגע רציתי לצלצל אלייך והנה את מקדימה אותי",." את רואה יש טלפתיה בין שתינו." "מה שלומך מאמי? "מצוין" אני כל כך שמחה לשמוע אני כל כך אוהבת אותך והייתי בעמדת מיעוט כי לא רציתי שתעברי לדיור מוגן כשאת עדיין בשיא שלך"

"חפצי אני מבקשת שתישארי רגועה לחלוטין, המקום מקסים ביופיו, הדירה פשוט מהממת, חבל שלא שמעתם בקולי לקנות את הדירה הקטנה יותר, אך אני אוהבת אותה, השירותים כולל הארוחות וכן המון בילויים בערב לאחר ארוחת ערב אז מה צריך יותר"?

"מאמי הבנתי שאת לא רוצה שנבקר אותך."חפצי זה לא מדוייק, הלוא אני אוהבת את כולכם עד כלות, אך עד שארגיש נינוחה עד שארגיש כי אוכל לארח אתכם ולאחר מכן להישאר לבדי, זאת עדיין אינני יכולה וגם לא רוצה להרשות לעצמי"

"בואי נמשיך עם הקשר הטלפוני, וכשאחוש שאני מסוגלת לארח אתכם מקווה שיהיה בקרוב אזי כולכם תוזמנו."

אמא'לה, אנא אל תיכנסי ללחץ כדי להזמין אותנו, קחי את הזמן תתרגלי במקום החדש, אין זה פשוט לעבור למקום כזה כשהכל חדש, הרבה אנשים מסביב, תתארגני, תארגני את המחשבות שלך ואז נדבר ואגב את מוזמנת לבקר אצל כל אחד מאיתנו רק לברר אם אנחנו כמובן בבית, אולי נתחיל כך ואת היתר ניתן לזמן לעשות את שלו"

"תודה חפצי שלי אנא תמסרי דרישת שלום לכל אוהבי אני "סוגדת לכם, אתם הדבר הכי יפה שקרה במהלך חיי עם אביך אהובי זיכרו לברכה ועל כך אני מודה לאלוהים."

ריבה נרגעה לאחר ששוחחה עם בתה והיא פתחה את הארון כדי לחפש משהו ללבוש ולתדהמתה לא היה גבול. פריטי לבוש חדשים הן של נשים והן של גברים היו מסודרים על קולבים או מקופלים ממש לא נתפס אך זה לא עניינה היא מצאה איזה פיג'מה ביבי דול לבשה אותה לאחר שתלתה את החלוק על הקולב והוציאו אותו למרפסת שהייתה מלאה בעציצים פורחים כפי שרוני אמר לה כי הביאה לו את האביב והלבלוב לחיים".

היא נכנסה למיטה ולא הספיקה ולו שנייה להרהר כי מלאך השינה עטף אותה בין כנפיו והיא שקעה בשינה עמוקה ובריאה.

לפתע שמעה כאילו מפתח פותח את הדלת, ואוו מי זה יכול להיות. רוני שאלה בלחש? "כן מאמי" "ואוו נבהלתי לרגע חששתי שמישהו זר מנסה לפתוח את הדלת"

"מה אתה עושה כאן?" ריבה יקירתי את יודעת כמה זמן את ישנה? "כמה שעות בטח כי אני מרגישה מאד מאד טוב והעיפות פגה ממני" ריבה נפרדתי ממך אתמול בבקר ועכשיו היום אחה"צ מה באמת? כן את ישנה כמו הדובים חחחחחחחחח, הבאתי לך קפה מארומה וכן 2 עוגות כדי שנאכל בצוותא"

ריבה קמה מהמיטה וישר נכנסה לחדר האמבטיה, לשמחתה הייתה מברשת שיניים חדשה , היא צחצחה את שיניה ויצאה לעבר המטבח שם מחכה לה הגבר שלה".

"בואי אלי כמה שאת יפה, בקצב הזה את תחזרי לימי הילדות מיום ליום את יותר ויותר יפה ומקסימה, בואי , מת לנשק לך היא הושיטה את שפתיה אליו והנשיקה נמשכה ונמשכה פשוט השפתיים מיאנו להיפרד"

רוני מה עשית מאז שהלכת מכאן, הייתי בדיור המוגן, שרון חברך משכבר הימים שאל באם ראיתי אותך, השבתי לו למה את שואל אותי? אין לי מושג היכן ריבה היא אשה חפשייה ועושה כרצונה" "נכון נכון, פשוט אני דואג לי כי היא לא הגיע לארוחות כבר היום השלישי" גם דליה חברתך היקרה גם היא ניסתה לשמוע מה אני עונה לשרון, אך לא העיזה לפנות אלי".

ריבה ורון אכלו בתיאבון רב את העוגות הטיעמות ולגמו מהקפה שרשת "ארומה" מומחית לכך.

"רוני אני אבקש שתסיע אותי הביתה, אך יש לי בעייה, הבגדים שלי צריכים לעבור ניקוי יבש, "אז מה הבעייה כשפתחת את הארון שם מצאת הביבי דול ודאי שמת לב שהוא מוצף בבגדים"? "נכון ראיתי" "את לא שואלת בשביל מה הם בארון"? "לא שואלת ולא אשאל רוני אהובי, אך אנצל את המצבור הרב ואקח משהו כדי שנוכל לחזור הביתה.

המשך יבוא