בקי
גם לגבר המרשים הזה שהוא ממש צעיר לימים יש נטל כבד ביותר בבית, הלוא לעולם אין לדעת מה קורה בנשמתו של הזולת ואולי טוב שכך, איש לא רוצה שירחמו עליו כל אחד רוצה להיראות במיטבו ולשדר עסקים כרגיל ♥♥

אהבה בגיל השלישי פרק י'

בקי 18/12/2011 555 צפיות אין תגובות
גם לגבר המרשים הזה שהוא ממש צעיר לימים יש נטל כבד ביותר בבית, הלוא לעולם אין לדעת מה קורה בנשמתו של הזולת ואולי טוב שכך, איש לא רוצה שירחמו עליו כל אחד רוצה להיראות במיטבו ולשדר עסקים כרגיל ♥♥

שרון אמר משהו לריבה והיא כלל לא קלטה מה הוא אומר היא פשוט ידעה מעל לכל ספק ששי רון נמצא סמוך מאד אליה.

היא סובבה את פניה והנה הוא במלוא הדרו מחייך חיוך מלא רגש כלפיה. "היי ריבה מה שלומך"? "כפי שאני נראית צחקה" "אוקי מתשובה זה אני מסיק שאת מרגישה נפלא האומנם"? "אמת ויציב"." ומה שלומך מר שרון שאל את חברה לארוחות?"

"מר רון באם אני יושב במחיצה של אשה כה מדהימה כה מהממת כיצד אני אמור להרגיש ?אני מרגיש מיליון דולר חחחחחחח"

"יופי אני שמח ומאחל לשניכם בתיאבון. . אפרופו שב וחייך לעבר ריבה, אני נמצא עכשיו במשרדי כאן במקום ונראה לי שיש עוד פרטים שצריך למלא , אזי אם לא יהיה לך קשה אשמח לכשתסיימי את הארוחה להיכנס למשרדי הוא ממוקם ליד דלפק הקבלה"

"תודה רון אכנס אליך עוד מעט" והוא יצא מחדר האוכל. "את יודעת ריבה הגבר הזה הוא איש מקצוע מעולה , ביצועיסט מדרגה א', הבית הזה מצליח כל כך טוב וזאת יש לזקוף לזכותו. איש מרשים." אפרופו שאתה משבח אותו כל כך האם יש לו משפחה? כלומר אם במקרה אתה יודע על כך"?

" לרון שכפי שאת רואה הוא גבר צעיר מאד טרם מלאו לו חמישים אך לצערו אשתו אשה מאד מאד חולה ומרותקת למיטה והוא סועד אותה ומסייע בידה ככל יכולתו, הוא התנגד להעבירה לכאן למחלקת התשושים והסיעודיים אלא נעזר בהמון כוחות עזר ששוהים סביב מיטתה 24 שעות ביממה".

"ואוו נפלט מפיה של ריבה, אני כל כך יכולה להבין מה הוא עובר, לצערי גם אני טיפלתי למעלה מ- 3 שנים ואולי יותר בבעלי שהיה חולה מאד מאד והתעקשתי חרף דעתם של 4 ילדינו להעבירו למוסד, הוא ההעריך את מה שאני עושה בשבילו והחיוך שעלה מדי פעם מפניו היה השי הגדול ביותר לגבי דידי"

"ומתי הוא נפטר? "לפני שנתיים וכמה חדשים, הוא השאיר אותי מרוסקת פשוט הייתי בדיכאון עמוק עד שילדי 4 במספר חבל שאין לי עוד תריסר כמותם, אילצו אותי לעזוב את הדירה הענקית בה היינו גרים ולעבור לדיור מוגן, לא הסכמתי בשום אופן, אך לאחר שחשבתי כי אמצא בין אנשים ולא אסתגר בין 4 קירות הסכמתי והנה אני כאן"

כל הכבוד לילדייך עצה נבונה מאין כמותה .ריבה ושרון סיימו את הארוחה וריבה נפרדה ממנו בלהת' ונחפזה למשרדו של האיש שחווה חיים קשים מנשוא וזה מצער אותה ממש.

היא נקשה על דלת משרדו והוא קם מכיסאו וביקש ממנה לשבת.

המשך יבוא


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך