אהבה מיוחדת במינה "אל תעזבייני לעת זיקנה" פרק ס'
לבי יצאה מחדרה כשהיא עמוסה במתנה כל כך מרגשת פשוט מהממת. היא נכנסה לחדרו של ניסן בפעם השנייה וכדי להודות לו על השי הנפלא , הוא חייך אליה ואמר לה: "לבי זה המעט שבמעט כמה שאת כה יקרה בשבילנו ואנא מתוקה שלי קחי את הפקלאות וחזרי הביתה, את יודעת מה אני מוכן להסיע אותך"
"תודה רבה ניסן אך אזמין מונית והיא תיקח אותי ישר הביתה, תודה ניסן על הכל" היא נופפה את היד לשלום וסגרה את הדלת.
לבי נכנסה לחדר האוכל היכן שהקשישים סועדים את ארוחת הצהרים ורק לצפות בה כולם קמו על רגליהם והריעו לה.
אחת מהידידות הוותיקות של לבי מעבר היותה דיירת כאן לבי דיברה השכם והערב עם ילדיה והתחננה כי יבואו לבקרה אך לצערן הבקשה נפלה על אזניים ערלות וחבל שכך כי האשה הזו הינה אישיות מדהימה, בעלת השכלה רחבה אשר עבדה שנים רבות במזכירות בית המשפט ומה שארע לה דבר שלא יכולה למנוע היא פשוט הזדקנה זהו, אזי מדוע אומרים אל תשליכיני לעת זיקנה הנה האמירה הזו נאמרת בין היתר לאותה אשה מקסימה.
לבי הודתה לכל הקשישים וסיפרה כי הגעגוע למקום זה הוא בלתי נסבל והיא מקווה שתוכל להגיע מדי פעם לעבוד כבר לא תוכל אך להתראות ולספר על ההיריון שהיא מאושרת איתו.
לאחר שנפרדה מכולם באיחולי בתיאבון וכן שישמרו על עצמם, נכנסה עם השלל הרב שבידה לחדרן של סופי ועמנואל והם נפגשו ממש ליד הדלת מאחר ושתיהן היו בדרך לחדר האוכל.
"תודה מתוקות שלי חייכה אליהן לבי, אני ברת מזל כי פגשתי אתכן ועוד יותר ברת מזל אני כי אני כל כך אוהבת אתכן, אתן בשבילי המשפחה אתן בשבילי כל העולם כולו.
"הן חיבקו אותה ונפרדו ממנה לשלום.
לבי יצאה מהמוסד והזמינה מונית, אותה חברה שהם עובדים שנים איתה. אחד העובדים ענה לטלפון וכשלבי זיהתה את עצמה הוא כל כך שמח "לבי להיכן נעלמת יפהפייה שכמותך???
"אני בהיריון והיה עלי להיכנס לשמירת הריון ורק היום באתי לכאן לזמן קצר ואני מבקשת כי מישהו מכם יסיע אותי הביתה"
"בוודאי עוד 3 דקות מתייצבים לרשותך ואנא עדכני אותנו אוקי"???
"מבטיחה".
לא חלפו דקות בודדות והנה המונית התייצבה כשהנהג יורד ומבקש לעזור ללבי, "היי לבי שמעתי שאת בהיריון שיהיה לך הרבה הרבה בהצלחה ותישמרי על הקיים, עם היריון לא משחקים, תהיי זעירה"
"תודה שלומי תמיד אמרתי שאתה אחד האנשים מל"ו הצדיקים ואכן לא טעיתי."
שלומי הסמיק ומיד הושיב את לבי לצידו ואת הפרחים והמתנה וכן את התיק שלה הניח במושב האחורי.
לבי בקשה שיפעיל את המונה אך הוא ענה לה "הצחקת אותי, ממך אני אגבה תשלום? הלוא בזכותך כל משרד הבריאות עובד איתנו כל הדיירים במוסד שלכם עובדים איתנו אז הגזמת חביבה שלי"
"אבל שלומי, באם ארצה כי תסיעו אותי בפעם נוספת כיצד אוכל להזמין אתכם " אני בפירוש אתבייש" "לבי אני מתבייש לשמוע מה שאת אומרת , תביני אנחנו נסיע אותך יום ביומו אם תזמיני אותו ולעולם לא נגבה ממך תשלום נ ק ו ד ה!!!
המשך יבוא
תגובות (0)