בקי
העוברים פועמים בתוכה של לבי וזה ממלא את עיניו של האב הרגיש לבכי והכל מתוך שמחה לא שכח להוסיף.

אהבה מיוחדת במינה "אל תשליכייני לעת זיקנה" פרק נ"ג

בקי 11/02/2012 497 צפיות אין תגובות
העוברים פועמים בתוכה של לבי וזה ממלא את עיניו של האב הרגיש לבכי והכל מתוך שמחה לא שכח להוסיף.

דניאל נכנס על קצות אצבעותיו לדירתו כשהוא חושש לבל יעיר את לבי באם היא ישנה. השעה הייתה קרוב ל-16.00 והוא היה מאד מאד עייף, יום ראשון במחלקה כה גדולה אינו דבר של מה בכך.

היא שמח שלבי ישנה והוא התיישב על הכורסה שלצידה ושקע בשינה עמוקה.

לבי הקיצה משנתה ומי זה שהעיר אותה ? נכון מאד העוברים שרק רוצים לומר לה כמה הם או הן או שניהם כאחד אוהבים אותה מאד מאד.

לבי ליטפה את ביטנה שהלכה וטפחה ולפתע שמע לב כי דניאל שקוע בשינה עמוקה כאן לצידה.

היא ירדה בלאט מהמיטה ונכנסה לנוחיות והכל בשקט מוחלט. היא ראתה כי השעה די מאוחרת והחליטה לאכול משהו ונזכרה כי דניאל הכין עבורה 2 מיני סלטים.

בעדינות היא התכופפה והוציאה את שתי הקערות מהמקרר והניחה אותן על השולחן הבוהק ביופיו.

היא מילאה את צלחתה משני הסלטים גם יחד והחליטה להשאירם על השולחן לבל חלילה יקרה משהו לאוהבים שלה.

לבי התיישבה על הספה בסלון ואכלה להנאתה מהסלטים שהיו סופר טעימים. לאחר שסיימה ושבעה די הצורך נכנסה בשקט לחדר השינה ומילאה לעצמה כוס גדולה ממיץ התפוזים שדניאל קירב אותו למיטתה ושכבה שנית מצפה בקוצר רוח כי אהובה יתעורר.

כנראה שגם היא שקעה שוב בשינה מאחר וחשה יד מלטפת את שיערה הארוך והשופע, "היי לנו חייך דניאל, מה שלומה של היפה בנשים?"

"היי דניאל שלי לא תאמין מה קרה לי היום העוברים שבתוכי החלו לנוע ונתנו לי את ההרגשה שהם אוהבים אותי ועלי לשמור עליהם. פעימות הלב שלנו פעמו באותו קצב ומרב שמחה כהרגלי פרצתי בבכי והם המשיכו להתנועע בתוכי"

"ואוו חווית חוויה אדירה " "דניאל אנא שים את ידך על בטני ותחוש גם עתה את מה שאני חשתי היום כמעט לאורך כולו , דניאל הניח את ראשו על ביטנה של אהובתו ואכן הוא שמע היטב וחש היטב את תנועותיהם של העוברים".

"לבי אני כל כך שמח אני פשוט לא יכול להתאפק וסליחה שאוטוטו יזלגו מעיני כמה דמעות והכל מרב שמחה ממש מאושר."

הוא נשכב לצידה במיטה הזוגיתחיבק אותה ושפתיו גששו אחרי שפתיה האהובות. הוא לא הפסיק להלל אותה על הנחישות לשחרר אותו כדי לנסוע לעבודתו ואכן היום הראשון המשיך לתאר היה יום ארוך וקשה, מקווה שממחר והלאה אסיים את עבודתי בשעה 14.00 כך לפחות סיכמתי היום עם הרופאים הבכירים.

"דניאל יקירי אנא תישאר בעבודה עד שאתה זקוק להישאר ואני אני אאזין לבד על השומרים שלי שנתנו לי להבין כי אינני לבד ועם הפעימה הראשונה שחשתי הבקר אמרתי לשניהם כי אעשה את כל מה שלעיל ידי כדי לשמור עליהם וללדת אותם עם המון אהבה ורגישות, שמירת ההיריון שלי הינה אמנם כורח המציאות אך אני מקבלת אותה בשמחה ובאהבה".

המשך יבוא


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך