אהבה מיוחדת במינה אל תשליכייני לעת זיקנה פרק כ"ב

הזמן לעולם אינו עומד מלכת וגם שעת היציאה לעבר הדירה של עמנואל הגיעה ושני המאוהבים עד הגג יצאו מהבית לעבר מגרש החנייה שדניאל יסיעה את לבי בפעם האחרונה וכמובן מדובר רק לגבי המפגש הזה ההמשך צפוי להיות מרתק געגועים ללא ספק אחד לשנייה וההמתנה להתראות במהרה.

לבי הצליחה להניח את השי הצנוע אך מכל הלב על מיטתו של דניאל וכשיחזור הביתה לאחר חצות תהיה לו הפתעה נעימה.

גם ללבי תהיה הפתעה נעימה וזאת רק לאחר שתגיע לביתה ותפרק את המזוודה דניאל טמן בתחתית המזוודה 2 ערכות כאלה של תכשיטים בדומה לסט הראשון שקנה עם לבי ואת שני הסטים הנוספים הזמין בטלפון וביקש מהשליח להיכנס ללובי של הבית ושם הוא הניח מפתח לפתח את תא המטען והשליח הניח את השקית היפהפייה שהכילה בתוכה עוד שני סטים אחד יפה ממשנהו והכל ללבי המתוקה.

כמו כן הוא הניח בתחתית המזוודה תיק ערב מהמם בצבע שחור מאד אלגנטי וכן ארנק למסמכים וכן לכסף כשהוא שם את התמונה שלו איך שהיא תפתח היא תראה את התמונה שלו וכן הניח בתא של הכסף כמה מאות דולרים ובכתב קטנטן כתב "תתפנקי יפה שלי".

בטרם החל לנסוע חיבק את פניה ולחש אני רוצה לזכור אותך ולכל הזיכרונות שהצפנתי בתוכי אני רוצה להצפין גם נשיקה שמעולם לא חווית כמותה. הוא הגיע לשפתיה ובעדינות כל כך מענגת נישק לשפתיה שהכירן לפני ולפנים והן מיאנו להיפרד הנשיקה העדינה והארוכה והמהנה הכי הכי בעולם.

לאחר שהתרחק ממנה החל בנסיעה ורק ראשה עטור התלתלים מצא את הכתף התומכת והכל כך אהובה וכך נסעו עד לביתה של עמנואל, מלה אחת לא נאמרה ביניהם במהלכה של הנסיעה, השקט והרוגע בתוך האוטו אמרו הכל.

האוטו של יונית היה במגרש החנייה ולידו החנה דניאל את האוטו שלו ושניהם עלו למעלה מחובקים כאיש אחד.

עמנואל פתחה את הדלת וכל כך שמחה לראות את האהבה שפרחה בין שני אנשים צעירים ומתוקים אלה.

סופי יצאה לקראתם ואמרה שהיא מאושרת לנסוע לישראל ועל אחת כמה וכמה שתהיה במהלך כל היום ליד לבי.

"סופי אמר דניאל, אולי נתחלף את תישארי כאן ואני אגור במוסד הגריאטרי מה שיהווה עבורי לשהות לצידה של אהובתי"

לאחר שבדקו כי המזוודות של שתי הגברות מוכנות ולא שכחו מאומה יצאו כולם מהבית ויונית הרגיע את עמנואל כי היא תכנס לדירה לאחר שתחזור משדה התעופה ותדאג לנעול הכל ולוודא שהכל בסדר.

השעה 23.00 רגע הפרידה הוא כ ע ת!!!!! שלוש הגברות חייבות להיפרד כדי להיכנס למתחם הנוסעים ועל הדרך אולי גם בדיוטי-פרי. דניאל נישק לשתי הגברות ואיחל להן שייקלטו טוב בישראל ואחרונה חביבה הייתה לבי שהפרידה העציבה אותה מאד ועיניה היפות והגדולות כוסו בדמעות.

היא התייפחה על כתפיו של דניאל "סליחה אהובי היקר, השתדלתי לא לנהוג בצורה כה טיפשית וילדותית אך אני אוהבת אותך אני לא אוכל לחיות רחוק ממך, דניאל אימץ אותה אל ליבה ולחש לה מאמי את אכן ילדה קטנה שלי את הכל בשבילי ואנחנו נפרדים כעת כדי להתראות שוב ואני מבטיח לך שאעשה כל מאמץ לנסוע אלייך מהר ככל שניתן. אל תבכי מתוקה שלי, אל תעציבי את לבך וגם את לבי אני ידע בדיוק מה מתחולל בלבך כי זה הדדי כך אני חש בתוכי."

היא נישקה ליונית על הלחי וביקשה ממנה שתשמור על אהובה. "תסמכי עלי לבי יקירתי הוא יהיה בסדר ואני מבקשת ממך גם להשתדל כמה שאפשר להיות פחות עצובה, אגב הוסיפה יונית בתיק של אמא שלי יש בשבילך מכתב ממני ומשהו קטן"

שלושתן נבלעו בין יתר הנוסעים ולדניאל וליונית לא נותר אלא לחזור הביתה.

המשך יבוא