אהבה מיוחדת במינה "אל תשליכייני לעת זיקנה" פרק מ"ה

לבי אושפזה בבית החולים שיבא אשר במחלקת נשים בהיריון בסיכון גבוה ופרופסור רון המקסים , פשוט איש ענק עם לב חובק עולם הרגיע אותה והסביר לה כי "סיכון גבוה" מתכוונים להיריון עם יותר מעובר אחד.

היא חשה תשישות ומצב רוחה היה לא משהו משהו עד לנחיתתו של דניאל הייתה בטוחה שמצב הרוחה ישתפר ללא הכר אז לשמחתה היא פשוט נרדמה

הלא יאומן ארע, כשהיא פוקחת את עיניה לא אחר מאשר דניאל יושב קרוב קרוב ומלטף את לחייה העצובות.

"דניאל ואוו דניאל כיצד הגעת כל כך מהר"?

"לבי מתוקה שלי הסגל כאן במחלקה הסבירו לי שאת ישנה לא פחות מ-7 שעות רצופות ופרופסור רון עודד אותי וביקש לא להעירך וכן לא להיכנס ללחץ השינה בשבילך היא פשוט מבורכת, כך לפי פרופסור רון".

"אז מה יפה שלי תאומים בדרך חחחח"

"אני מקווה שהכל יעבור בשלום התאומים שלנו הם זהים מאחר ושניהם נמצאים בתוך שלייה אחת "

"ואוו אני כל כך מאושר אני כל כך אוהב אותך כל כך מעריך את התושייה שלך כשהחלטת להתייעץ עם יונית והנה החליטו לאשפז אותך זה ממש בסדר גמור מצדם עדיף לשמור ולהיזהר כדי שחלילה לא יקרה משהו, ואני בטוח שהכל יעבור בשלום".

"דניאל אולי תקנה לי בבקשה משהו לאכול אני בצום כבר שעות רבות, פשוט הכל כל כך משונה וכל כך לא טבעי אז אנא דניאלי קנה לי משהו טעים וכן בקבוק גדול של מיץ תפוזים".

הוא הלך מיד לעבר המזנון וקנה ללבי כריך שנראה לו טעים וכן 2 בקבוקי שתייה שיהיה ולא יחסר, ברגע האחרון קנה גם לעצמו כריך כי למעשה הוא גם בצום חייך בינו לבין עצמו.

לבי התרוממה מעט במיטה והחלה לאכול בתיאבון רב את הכריך הטעים וגם דניאל אהבה את הכריך ושניהם פשוט טרפו אותו.

בסיום הארוחה החגיגית הגיע פרופסור רון לביקור רופאים קצר ושמח כי דניאל הגיע פשוט דחוף ביותר.

שני הרופאים לחצו את ידיהם ודניאל הודה לרון על היחס החם והאוהד שלו כלפי לבי. זה תפקידי ועם בת זוגתך היה פשוט כייף לתפקד היא גברת צעירה מקסימה מלאת תושייה וחום.

"פרופסור רון שאלה לבי כמה זמן את מעריך שאצטרך להיות מאושפזת". "יעברו מספר ימים נחבר אותך שוב למוניטור לוודא ששני הלבבות הרכים פועלים בקצב אחיד ונוכל לשחרר אותך, אך בינתיים עלייך יהיה להיות בשמירת היריון פשוט מתוך זהירות יתרה, עדיף כך, בעוד 3 שבועות נעשה עוד S.U. ואם הכל כשורה, לדעתי אין סיבה שלא תוכלי לחזור לעבודה וזאת בהדרגה ולחצי יום בלבד זה נראה לי ילווה אותך עד הלידה המיוחלת"

"פרופסור רון אז בעוד 3 שבועות נדע את מין העוברים"? "בדרך כלל כן אך לעיתים לא בא להם להסתובב כדי שנראה את מינם חחחחחחחחחח ובשלב הזה הם הקובעים והם נותנים את הטון אז בשבוע ה-16 נבצע סריקת מערכות ואז לבטח נסרוק כל אבר ואבר והמין של השניים יוודא לנו ברור".

כל המדדים של לבי היו תקינים וזה מאד משמח במצב שכזה.

דניאל סיפר ללבי כי בירר עם הצוות בקשר למלונית אשר שמע שיש לא הרחק מכאן והוא אכן הזמין לו חדר כך שיהיה לידה במהלך כל היום ובלילה יוכל לישון דבר שיאפשר לו לתפקד ולהיות לעזר לאהובתו.

"יופי שמחה לבי איזה כייף אתה פשוט נישאר לצדי כל הזמן "?

"לבי מה פתאום מחר אני טס לפריס" "לא נכון"!!!!

"ודאי שלא נכון אל תדאגי ממושי שלי אני ישוב לידך עד שישחררו אותך מכאן ולקבל העתיד נפעל לפי המלצתו של הפרופסור רון וגם אז לא אזוז ממך את מתבקשת רק להיות רגועה, הרוגע ישפר את המצב ללא הכר, גם לך מתוקה שלי וגם לילדים שלנו שאני כבר אוהב ורוצה לחבק אותם קרוב קרוב ללבי.

המשך יבוא