אהבה

פרק ה'

לירי וחברותיה שבו לאולם, כפי שנתבקשו ע"י מנהלת בית הספר לסיעוד, כשבפרק הזמן של השעה , חוו דעתם ,שלושת האישים, לגבי השאלונים שהבנות מילאו , והם אמורים להציג בפניהם, תמונהברורה יותרת ,לאיזו מחלקה של בית החולים להציב את בוגרות .

הבנות התישבו במקומיהם והמנהלת החלה להקריא את המחלקות אליהן עוברות בוגרות בית הספר לסיעוד, שהכשיר אותן לאחיות מוסמכות.

המנהלת הקריאה את שמות הבנות ואת המחלקה אליה תשלחנה, היו קצת ישששששששששש והיו גם די הרבה לאאאאאאאאאא, לא מתאים לי וכו'. לירי נשארה אחרונה להתבשר לאיזו מחלקה היא מוצבת ומנהלת בית הספר ביקשה ממנה לגשת לבמה.

פרופסור לימור פנה אליה אישית וכך אמר: הגבי לירי, לכבוד היה לי לקרוא את השאלונים שהתבקשת למלא ואת מועברת עם מכתב המלצה אישי ממני למחלקת ילדים ג' בבית החולים, ועוד משהו בבקשה, קיבלת תעודת הצטיינות , בתור בוגרת מצטיינת , , ואנחנו מעניקים לך מילגה ל-3 שנים בהם תלמדי באוניברסטת תל אביב לימודים אינטסיביים מספר פעמים בשבוע, ותוכלי בקלות להיות אחות ראשית במחלקה שבה תתחילי עכשיו את עבודתך.

אני מאחל לך הרבה בהצלחה, ומתרגש כל פעם מחדש ,לפגוש תלמידה כה מסורה, כה רצינית, וכה אינטליגנטית, כזו שלקחה את הלימודים לדבר המרכזי בחייה, והנה התוצאות ברורות ומגיעה לך כל התודה.

לירי, חשה שאגלי זעה קרה שוטפים את גופה מרב התרגשות , "ראשית כי שובצה לעבוד במחלקת ילדים ושנית, כמובן על כל דברי ההלל של פרופסור לימור, ולקינוח עוד דובדבן, בצורת מילגה ללימודים באוניברסיטה תל אביב , להכשיר אותי להיות אחות ראשית באותה מחלקה.

לירי הודתה מאד מאד ל- 3 האישים וביקשה את זכות הדיבור לדקה, וכך אמרה : גב' יהונתן היקרה , פרופסורים דנאי ולימור, חברותי היקרות:, חלקנו במהלך 3 שנים , את כל האשר והשמחה ,ולעיתים גם את הצער והתוגה ,כשאחת מנסה לעזור לשנייה , ככל יכולתה. אני רוצה בבקשה להודות לחברתי הטובה, נטע, שתמכה בי "תמיכה מסיבית יחד עם הוריה האצילים , תמיכה , שהייתי זקוקה לה מסיבות אישיות לא פשוטות" וחלק מהמצוייינות שבה זכיתי נזקפת לזכותה של נטע. והוריה, תודה נטע ותודה רבה לכולכם.

"3 המוסקיטרים" חחחח הודו ללירי וביקשו מכל האחיות להתייצב במחלקות שזה עתה שובצו בהן. עוד משהו הוסיפה הגב' יהונתן מי שלא תמצא את מקומה לשביעות רצונה במחלקה שבו אנו החלטנו שהיא כן מתאימה , כפי שכבר אמרתי בנות, ואני שוב חוזרת ואומרת, דלתי פתוחה בפני כל אחת ואחת מכן.

הבנות יצאו מהאולם ורבות מהן ניגשו ללירי חיבקו אותה ואיחלו לה הצלחה בהמשך. אנו גאות בך לירי.

המשך יבוא