אני בסוף עוד אנצח פרק -4 (פליז תקראו )
אבל אז הטלפון שלי צלצל הוצאתי את הלפון וראיתי על הצג "אמא " עניתי
"טום אני מחכה לך בחוץ את באה?" כן , שנייה אמא
"את צריכה ללכת ?" שאל דניאל "כן " אמא שלי מחכה לי בחוץ
"טוב אז בואי נעלה אני אלווה אותך ", עלינו למעלה ביחד ראיתי את אמא שלי מחכה לי בחוץ
"היה לי ממש כיף איתך היום "אמר דניאל גם לי איתך…מאוד
"מה את אומרת שנשמור על קשר ?"
כן בטח , נתנתי לו את מספר הטלפון שלי ויצאתי לכוון אמא .
"היי טומי איך היה ?" היה ממש כיף ראינו סרט וצחקנו המון…. פתאום אמא קטעה אותי ,
"נשמע שהוא מוצא חן בענייך " , אמא אמרה עם חיוך טיפש מרוח על הפנים
אמא מה יש לך ?! אנכנו רק ידידים זה הכל…
"מה שתגידי…. רק שתדעי שאני נורא שמחה שהחלטת סוף סוף לצאת מהבית "
כן…. עניתי ונרדמתי .
כשהתעוררתי בבוקר הרגשתי כאבים הרגשתי כאבים חזקים בראש ובחזה התחלתי לצרוח מכאבים אמא נכנסה בבהלה לחדר תוך שניות היינו באוטו אבא נהג ואמא ישבה איתי מאחורה הכאבים היו בלתי נסבלים אבל ידעתי שהצעקות שלי יחמירו את המצב כשהגענו לבית חולים חיכו לנו צוות שלם שהכניס אותי לחדר מיון "פתאום רופאה נכנסה לחדר ושאלה אותי
"כמה כואב לך מאחד עד עשר ?"
לא יכלתי לדבר אז הצבעתי עם הידיים תישע , מהר מאוד היא הזריקה לי ליד מזרק ונרדמתי…
תגובות (0)