א ה ב ה

פרק י'

יומה הראשון של לירי במחלקת הילדים הגיע לקיצו כשהשעה כבר ממש מאוחרת. כוכי ואורלי העבירו את הפיקוד לשתי האחיות אשר החליפו אותן "זו נקראת משמרת ערב" ובשעה 23.00 תגענה האחיות שאמורות לעבוד במשמרת לילה.

האחיות שהחליפו את כוכי ואורלי שמחו לפגוש אותה ואיחלו לה המון בהצלחה. והן קיוו שהיא תהנה לעבוד במחיצת כל הצוות "שהוא כמו משפחה" והפרופסור לימור הוא המלך הבלתי מוכתר שלנו" איש כמותו , כמעט אין למצוא" וזה מכל הבחינות: ידע עצום ברפואת ילדים, שמו הולך לפניו גם בחו"ל וחדשות לבקרים הוא מוזמן לחו"ל להרצות בפני סטודנטים לרפואה, והן ברמה האישית, הוא לא ירפה עד שהשיג את המטרה שהציב בפניו.

לירי הקשיבה בקשב רב אך לא הגיבה. היא נפרדה מהאחיות ואיחלה להן משמרת קלה, ובטרם עזבה ניגשה ללי אמו של עידן והוא היה בזרועותיה כזה חמוד "מאמי ממש מאמי" אני יכולה קצת להחזיק אותו שאלה לירי" בודאי, לירי החזיקה את התינוק המקסים והחייכן ופשוט לא רצתה להיפרד ממנו. היא נישקה לו על ידו הקטנטנה והחזירה אותו ללי.

לי אמרה ללירי : מחר במשמרת הבקר תבוא אחותי לשמור על עידן ולמטרה זו היא לחקה יום חופש וזה ממש יעזור לנו כי הן בעלי והן אני חייבים "גם לעבוד לפעמים" ואמא שלי כפי שראית בעצמך ממש תשושה, היא חייבת לנוח ולאגור כוחות לפחות כמה ימים טובים.

לירי נפרדה מעידן ולי וצעדה לכיוון המעונות שבין כתליו בילתה 3 שנים, שנים לא פשוטות, שנים כשהזכרון של משפחתה ואחותה נצור בראשה ורק כשהיא נזכרת בכך, הדמעות ניגרות מאליהן וזה טוב, כי עד שהצליחה לבכות להתפרק , לקח לה המון המון חדשים.

היא נכנסה לדירתה הקטנטנה ודבר ראשון כמובן, "רצה להתקלח" מכל היום הלא פשוט כלל חייכה לעצמה, אך מאתגר ועם זה היותי עסוקה זה מה שאוהבת אני הרבה, אסור לי להיות באפס מעשה , עלי להיות עסוקה במהלך כל היום.. כשיצאה מחדר האמבטייה החלה לרוקן את הארון ולהכניס את תכולתו לתוך ה"טרול" ואת יתר הדברים תמשיך לעשות מחר הרהרה "אני עייפה והולכת לישון" ליל מנוחה לירי וחלומות פז.

המשך יבוא