בין כתלי בית החולים פרק כ"ו

גילי נפעמת מהכניסה לדירה של הרופא, כשהלובי מרוהט בטוב טעם בלתי רגיל.

ד"ר גיל ביקש ממנה להתלוות אליו והוא יעשה לה הכרה עם דירתו כי היא אינה אורחת רגילה היא כבר בת בית.

"ד"ר גיל אני כל כך נרגשת לשמוע את המלים הללו יוצאות מפיך ודאי שאני אורחת שמחה ומאושרת שתגור כאן במהלך זמן מסוים ואצטרך לעזוב ולחפש מוצא אחר אולי הוא י יצלח באם זיכרוני אשר נעלם הלוואי וישוב אלי מהר מאד מאד "

"אוקי גילי כמובן שאת לא תתנחלי כאן חחחח את אשה צעירה מדהימה יפהפייה בלתי רגילה , צנועה , ואחרי כל מה שעברת , את ממשיכה להילחם בגבורה , ובכל הכלים העומדים לרשותך, להחזיר את הזיכרון שנתקע באיזה שהוא מקום , אך הוא יחזור אלייך , רק את צריכה להיות רגועה וסבלנית מאחר וזה לא דבר של מה בכך.

הרופא הראה לאורחת שלו את החדר שהוא פינה עבורה וריח הנרקיסים הניחוח שלהם היה נפלא, היא נכנסה לחדר ולפתע נעמדה במקומה כאילו הדביקו אותה למקום,"הפרחים האלה נרקיסים נכון"???

"מקווה שאת אוהבת את הניחוח שלהם באם הוא חריף מדי אוציא אותם ואעבירם לסלון או לאן שהוא"

"לא אני אוהבת את הריח הזה מאד מאד" גילי שאל ד"ר גיל בזהירות יתרה: "מה מזכיר לך הנרקיס וניחוחו"??

"מזכיר לי משהו ובראשי עכשיו מתרוצצות תמונות רבות אך הכל מטושטש ואני לא יכולה להבין מה הן רוצות להביע או להזכיר לי משהו מהעבר, מכל מקום במהלך כל האישפוז שלי לא חשתי הרגשה כזו הנרקיסים פתחו לי איזה צוהר אך נכון לרגע זה הוא אפילו נסגר"

ד"ר גיל משך את גילי למטבח והבין שיש התחלה של משהו מאד מאד חשוב אך הוא חייב להיות זהיר ביותר , ולכן כשאמרה שהצוהר נסגר הוא העדיף לסיים את השיחה וביקש ממנה להחליט איזו ארוחת ערב היא מבקשת.

היא הודתה לו על ההזמנה לארוחת ערב אך היא ביקשה לנוח קימעה ואם אפשר לדחות את הארוחה לעוד זמן מה???!!!

"בודאי גילי איננו ממהרים לשום מקום, אם בא לך לנוח , את יכולה להיכנס לחדר שלך ופשוט להוריד את הבגדים היפים שקיבלת מתנה ואני אתן לך טישרט אחת שלי שתהווה בשבילך כותונת לילה מדהימה חחחחחחחחחחחח "

"תודה רבה אדוני חייכה גילי ושמחה כי היא תיכנס לנוח בחדר הכל כך מהודר שהכין לה הרופא הזה ד"ר גיל"

המשך יבוא