בין כתלי בית החולים פרק כ"ח

לאחר זמן רב כשגילי רגועה לחלוטין שאל אותה ד"ר גיל באם היא רוצה ללכת לישון היא השיבה בחיוב וניכר כאילו בולדוזר דרס אותה, הזיכרון בנוי מרבדים רבדים והיא בקושי מנסה לעלות לרובד הראשון וכמעט ללא הצלחה נכון לעכשיו.

ד"ר גיל ליווה את גילי לחדרה והיא הודתה לו מאד ושאלה אם יש מים חמים כי היא רוצה להתקלח וכן לבקש עוד חולצת טישרט שהינה כמו כותונת לילה בשבילה.

גיל חייך ומיד הביא לה חולצת טישרט וזו עדיין בתוך האריזה "ואוו חדשה למה אינך נותן לי משהו שכבר לבשת"??? "כי בא לי לתת לך חדשה חחחחחח" הוא הניח את החולצה על המיטה שלה איחל לה ליל מנוחה וסגר את הדלת אחריו.

גילי נכנסה להתקלח וניסתה בין זרם המים החזק שניתך על גופה להיזכר במשהו למעשה כל דבר אפילו כעת בתוך האמבטיה מזכיר לה שהיא התקלחה באיזו שהוא מקום לפני שאושפזה ופתאום כמו סלע ענק כמו משהו חונק איום ונורא היא נזכרה בחלק משמעותי של חייה והיא סגרה את זרם המים וקראה בכל רם : "ד"ר גיל ד"ר גיל"

גיל מיהר להיכנס לחדר וראה את גילי כשהיא בתוך האמבטיה וזועקת מתוך כאב עמוק משהו לא ברור. הוא הביא את חלוק האמבטיה ומיהר להלביש אותה ועזר לה לצאת וחיבק אותה חזק כשהיא נוטפת מים ושיערה הארוך מלא התלתלים משתובב .

שניהם יצאו מהחדר וגיל הוביל את גילי כשהוא מחבק אותה חזק חזק לעבר הסלון , מושיב אותה על הספה וממהר למטבח להגיש לה כוס מים כדי שתירגע.

לאחר שלגמה את כוס המים עד תומה אמרה: "אני זוכרת את החבר שלי שהתנהג אלי בגסות רוח, אני זוכרת שהוא הכניס אותי להיריון ואני זוכרת שהסיע אותי לאן שהוא והוא התנגש ברכב שבה מולו ושם נפצעתי כן שם נפצעתי ואני זוכרת שהוא פשוט העיף אותי מהרכב פצועה שותתת דם וברח מהמקום."

"את זוכרת אותו ? את יכולה לומר היכן הוא גר ? מה שמו ? ולמה התייחס אלייך כל כך באכזריות"????

"אני זוכרת שקראו לו יורם ואני זוכרת שאהבתי אותו והיא היה אלים מאד ואמר לי לעשות הפלה ומאחר שלא הסכמתי וכתוצאה מההתנגשות שלו ברכב שבא מולנו הוא פשוט העיף אותי החוצה ויותר אני לא זוכרת מאומה".

"ברכות גילי חמודה שלי את פשוט מקסימה הזיכרון מתי לחזור ותדעי לך שבמקרה כמו שלך כשהזכרון נעלם וזה תמיד כתוצאה מטראומה קשה אזי הדבר הראשון שזוכרים הוא הדבר הכי גרוע שארע לאותו אדם במקרה זה שארע לך".

"אני לא זוכרת היכן הייתי גרה ומה קרה למשפחה שלי ונדמה לי שהיה לי גם אח אך אני לא יודעת היכן הם "!!!!

אל תדאגי אל תתאמצי בשביל הפעם הראשונה זכרת מעל ומעבר ומבטיח לך שכל פעם תעלי בעוד רובד של זיכרון עד שכל הפאזל יהיה מושלם".

"את רוצה לחזור למיטה או להמשיך לשבת כאן עוד קצת"????

"ד"ר גיל אני מתביישת לומר לך אך אני לא מסוגלת לישון בחדר שלי האם אוכל לישון רק הלילה במיטה שלך, מבטיחה לך שאני לא נוחרת וגם לא חורקת בשיניים חחחחח".

"נו סוף סוף את צוחקת , ודאי שאני מסכים הכל כדי שלא תהיי נפחדת, את מוזמנת להיכנס למיטה שלי כפי שאת רואה זו מיטה גדולה ונוחה אך אני ברשותך אמשיך לעבוד עוד קצת בחדר העבודה שלי, זה בסדר מבחינתך"???

"כן בטח כי אני יודעת שבסוף אתה תבוא למיטה שלך ואני לא אפחד ובבקשה על תסגור את הדלת תשאיר אותה פתוחה עד שתגיע".

הוא חייך לעברה הביא לה את החולצה שלו הארוזה עדיין ויצא לעבר חדר העבודה שלו.

המשך יבוא