בין כתלי בית החולים פרק כ"ט

ד"ר גיל הקפיד להיכנס מדי פעם לחדר השינה ולשמחתו גילי שקעה בשינה עמוקה ועל פניו נראה שהיא ישנה שינה עמוקה ושקטה וזה שימח מאד מאד את גיל.

לאחר כשעתיים לערך סיים הרופא לטפל בכל המסמכים שהביא מבית החולים וחש עייפות רבה ולכן החליט להיכנס לחדר השינה.

בחדר השינה הייתה כורסא שנפתחת למטה הוא פתח בשקט את הכורסא ולאחר שהביא לו את המצעים נכנס למטה ומיד נרדם.

לא חלפה דקה ומישהו מנסה להעירו. הרופא פקח את עיניו וגילי ניצבת מעליו וחיוך של שמחה פרוס על פניה היפהפיות.

"בקר טוב ד"ר גיל אני רואה שהעדפת לישון לבד מקווה רק שהשינה ערבה לך"

"מה השעה"? "השעה כבר 09.00 ועלינו ללכת לתחנה לבריאות הנפש נכון"???

"אני לא מאמין שהשעה כבר 09.00 נראה לי שלפני דקה נרדמתי חייך לעברה."

גילי הייתה כבר לבושה בבגדים הכל כך יפים שהעניקו לה במחלקה ונראתה מיליון דולר. היא שבה ובקשה ממנו שיקום ומי יכול לעמוד מולה חשב ד"ר גיל בינו לבין עצמו.

הוא כמובן קם מיד וריח קפה הריח אפו ששפוט לקפה. הוא נכנס מיד להתקלח ומיהר לעבר המטבח וכאן ציפתה לו הפתעה גדולה חוץ מהקפה שהיה מוכן היו על השולחן גם כמה קרואסונים וכמה עוגות פרג טעימות.

"ואוו מתי הספקת להכין כל זאת גבירתי הצעירה ואגב, את נראית מעולה פשוט משולמת.

"ד"ר גיל אני רוצה להתוודות בפניך : מאחר ואין לי אגורה שחוקה ורציתי להפתיע אותך עם ארוחת בקר טעימה אזי הרשיתי לעצמי וסליחה כי הרשיתי לעצמי לקחת מהמטבח שלך ראיתי שיש שם קופסא עם כסף אזי לקחתי ממך בהלוואה -.30 ₪ וכמובן אחזיר לך אותם יותר מאוחר"

"גילי אין לך מושג כמה אני שמח כי יזמת לרדת ולדאוג לארוחת בקר וכמובן שתחזירי לי את ה-.30 ₪ עם ריבית והצמדה"

לפתע היא החווירה גיל קם מיד ממקומו וניגש אליה כאשר הוא מחבק אותה לבל תקרוס.

הוא לא דחק בה ולא שאל שום שאלה חיכה כשהיא תתעשת ותחזור לעצמה היא תספר.

חלפו למעלה מ – 20 דקות כשהוא לא מרפה ממנה ולו לשנייה כאשר ארשת פניה משדרת שמשהו מתחולל בראשה משהו שהיא נזכרה אך במה הייתה יכולה להיזכר במהלך כמה דקות ששהו במטבח.

אט אט נרגעה גילי ופנתה אל גיל כשהיא מתנצלת על הסיוט שחלף ולבטח הוא נבהל או משהו כזה.

"גילי אני לא נבהלתי אך האם יש לך מושג במה נזכרת ומה הביא אותך להרגשה הכל כך קשה שחווית זה עתה".

"ד"ר גיל פתחה גילי והסבירה לאחר שהתנצלתי כי לקחתי -.30 ₪ הגבת בצחוק ואמרת כמובן שתחזירי לי את החוב כולל ריבית והצמדה",

"נכון אני אמרתי זאת מה קרה לך כאשר קלטת מה אני אומר לך"????

"רבית והצמדה החזירו אותי להורי"

"מהההההההההההה את רצינית ספרי לי מה החזיר אותך בדיוק?"

"אני מאד רעבה וצמאה אז אנא בוא נמתין לאחר שנסיים את ארוחת הבקר"

"גילי אני מתנצל אך ארוחת בקר תמתין כמה דקות אנא הסבירי לי בדיוק מה את זוכרת על הורייך"???????

"המלים ריבית והצמדה החזירו אותי לבית הורי אשר נאלצו להכריז על פשיטת רגל מהעסק המשגשג שהיה לנו. אבי היה רופא עיניים ואמי אופטומטריסטית עם תעודה מטעם האוניברסיטה העברית. הורי נכנסו לטלטלה מאחר וכל הסוכנים שהיה להם שילמו על מה שקנו מהורי בצ'קים אשר החלו לחזור והמצב רק הלך והורע ולא הייתה אפשרות אחרת להודיע לבית המשפט על פשיטת רגל."

"התלוויתי אליהם בכל הפעמים שהיו בבית המשפט מאחר והם היו מאד מאד מסכנים ומדוכאים ואז הגיע מישהו נדמה לי שהיה עורך דין של אחד מהסוכנים ואמר: "הוא ישלם לכם את כל החוב כולל ריבית והפרשי הצמדה", אמי התעלפה במעמד זה ונזקקה לטיפול רפואי.

לאחר זמן רב חזרנו הביתה והורי החלו לחשוב כיצד לצאת מהמצב המביך שנקלעו אליו וגם כמובן שהמצב הכלכלי שאף לאפס ממש כך. כל מה שהצליחו לחסוך הכל הלך והם נותרו ללא פרוטה.

ביום המחרת קמתי מוקדם יחסית ולתדהמתי ראיתי את הורי לבושים ומזוודה קטנה הייתה מוכנה ליד דלת הכניסה. "מה קורה כאן והתחלתי לבכות"

הורי הסבירו לו שהם החליטו לנסוע לפריס שם התגוררה אמו של אבי כל עוד הדרכונים שלהם לא הוחרמו ע"י בית המשפט.

"ואוו ומה יהיה אתי שאלתי תוך כדי בכי"

"לאחר שנסתדר פחות או יותר אני ואחי יגאל היינו אמורים לנסוע לפריס ולהתגורר איתם"

התכנית הייתה אולי טובה אך מה שקרה וכאן גילי התייפחה בבכי מרורים "המטוס שעלו עליו התרסק וכל הנוסעים ואנשי הצוות נהרגו" "ד"ר גיל ההורים שלי לא בין החיים הם מתים הם לא בין החיים הם מתים הם…. "\

גילי תקשיבי אלי טוב אנא תשתדלי להירגע ובואי ניקח פסק זמן ונאכל את ארוחת הבקר שהכנת עבורי בואי שבי לידי ילדה מתוקה שכמותך.

היא התיישבה לידו וראשה התקרב לראשו של ד"ר גילי שפתותיהם נצמדו בנשיקה מלאת כאב ,מלאת תשוקה, מלאת ערגה ואהבה, אך גם מלאת תודה מצידה של גילי לד"ר גיל.

במהלך הארוחה היא המשיך לחבק אותה ולפתע היא צרחה יששששששששש אני יודעת איך קוראים לי כן אני זוכרת שמי לא גילי אלא גל כן גל כמה אני אוהבת את השם גל.

היי גברת גל היפהפייה שלי מה שלומך?"

"אני עדיין לא בסדר אתה יודע למה אין לי מושג מה בקשר לאחי האם הוא טס איתם או לאו אין לי שמץ של מושג"

"אוקי גם זאת תדעי אני מבטיח לך, לי יש שאלה אחרת אלייך גל האם את זוכרת היכן גרתם או היכן היה החנות של הורייך"????

המשך יבוא