בין כתלי בית החולים פרק ל"ח

גל וגיל הגיעו הביתה והסבו בשולחן שבמטבח לסכם את ההישגים הנפלאים בקשר לזיכרון של גל וכן ממתינים בקוצר רוח ליום המחרת לוודא מי הם הבעלים בחנות של משפחת גלבוע שלצערם 3/4 ממנה נשמדה ורק גל נותרה כשהיה לה מזל בלתי יתואר כאשר מיטב הרופאים אשר טיפלו בה לאחר שנזרקה מהמכונית של הגבר שרדה בה ללא בושה וכלימה.

גלי התחילה להראות סימני עייפות ושניהם פסעו לעבר חדר השינה כמובן מחובקים חזק חזק.

הבקר הגיע וגיל התעורר הראשון, הוא ירד למעדנייה הקרובה וקנה כמה קרואסונים כפי שגל אוהבת וברגע האחרון החליט גם לקנות זר פרחי כלניות יפהפה שיעטר את הסלון המרוהט בשיא האלגנטיות.

הוא מיהר לחזר הביתה ולאחר שהעמיד את הקומקום להכין קפה הוציא אגרטל אחד מני רבים אשר בארון במטבח ולאחר שמילא אותו מים הניח את הכלניות בתוכו כמובן לא לפני שסידר אותן שתהיינה זקופות ומדהימות.

בדיוק כשרצה לגשת לחדר השינה להעיר את גל היא הפתיעה ויצאה ממנו לעבר הניחוח של הקפה.

היא נישקה לאהובה נשיקת בקר טוב כשמשחת השיניים בטעם מנטול נודפת מפיה המתוק כדבש.

שניהם התיישבו ואכלו ארוחת בקר כל כך טעימה וסיבוב שני של קפה ואז החליטו להתלבש ולנסוע פעם נוספת לרח' גורדון.

גיל החליט לנסות להחנות את האוטו במגרש החנייה של הקולנוע ולאחר שראה כמה רכבים חונים במקום החליט גם הוא להסתכן ולהחנות כאן.

שניהם צעדו לעבר חנות האופטיקה – גלבוע – והלא יאומן והלא צפוי והממש הזוי קרה.

מאחורי הדלפק עמד בחור צעיר נאה מאד מאד ולפתע הצעקה שצעק כשהוא מקפץ מעל לדלפק ומחבק ובוכה יחד עם גל – האח של גל חי וקיים.

"גלי היכן היית מה קרה לך"?????

גיל הביט לעבר שניהם ופעם ראשונה שלא היה יכול להשתלט על דמעותיו והן פשוט זלגו בחופשיות.

לאחר שנשארו מחובקים ובוכים האח והאחת ניסה גיל להפריד ביניהם כדי שחלילה לא יאונה להם משבר מעצם הפגישה וזה עלול להוביל למקומות שכמובן איש לא מעוניין.

גיל ניגש לדלת הכניסה נעל אותה מבפנים והוריד את התירס הוונציאני כדי שאיש לא יכנס בשלב כה אישי לחנות.

"גלי בכתה רועי הייתי בטוח שלעולם לא אראה את זיו פנייך " !!!!!

"גם אני הייתי בטוחה שלא אראה אותך לעולם מאחר והבנתי כי היית עם ההורים במטוס לעבר צרפת,

"רועי החל לפתע פתאום לצחוק בצחוק אדיר אשר למי שצפה בו היה בטוח שדעתו נטרפה עליו, גלי ההורים שלנו טסו לארה"ב והם בריאים ושלמים"

"מההההההההההההההההההההההההההה מתייייייייייייייי למהההההההההההה היא התחילה לאבד את השפיות.

גיל ההמום הבין שהוא צריך להיות חזק ולתמוך באהובתו כי מצבה חלילה עשוי להדרדר מעמק החשיפה שהיא נחשפה אליה וזה לא עניין של מה בכך.

הוא הצמיד אותה אליו וליטף את שערותיה ולחש לה גלי אנא תתעשתי התבשרנו בבשורות שלא העזנו לחלום שכך יהיה אז אנא בבקשה תנסי להירגע.

ואכן לאט לאט היא נרגעה ולחשה אז למה לא חיפשתם אותי "????"

"גלי הפכנו אבן על אבן פרסמנו ברשות השידור ובעיתונות כי מחפשים אותך אך לצערנו לא הצלחנו לאתר אותך"

"אז למה לא אמרתם לי שתיסעו לארה"ב לפחות לי כדי שאהיה רגועה למה למה למה ????? "

"גלי ההורים שמרו על סודיות ברמה גבוהה מאד כי הם היתוו תכנית מסוימת שצלחה מאד מאד ואני טסתי איתם ושהיתי לצידם רק בימים הראשונים כאשר חבר טוב של אבא עוד מימי האוניברסיטה דאג לכל מחסורם ואף החל לשלם את כל הכספים לבית המשפט ורק לפני חודש ימים התיק נסגר ופשיטת הרגל הוסרה."

"כששבתי לארץ נכנסתי לחנות והתחלתי לעבוד. יש לי רופא שעובד בחנות וכן יש לי וכן סטודנטית לאופטומטריסיה וכשהחלו לזרום התשלומים לבית המשפט הוסר צו העיקול ויכולתי לנהל את החנות בלי חששות".

"הוא שב וחיבק את אחותו ושאל אותה היכן היא הייתה וכיצד לא הצליח לאתרה"????

כאן התערב גיל והושיט ידו לעבר רועי: "בקר טוב רועי אני טיפלתי באחותך בימים הקריטיים שלה, שמי גיל ואני פרופסור בבית החולים איכילוב בת"א.

אחותך הגיעה למחלקה הטראומה שותתת דם ובלי הכרה הפרופסור הגב' אלמוג שהייתה במקרה במקום הצילה את אחותך.

היא עבדה עליה זמן רב ולא וויתרה ולאחר מספר פעמים של שוק חשמלי היא חזרה לחיים אך לא להכרה המלאה.

בהמשך היא הועברה למחלקה שלי שהיא גניקולוגיה ומיילדות ולקחתי על עצמי את הטיפול בה באופן אישי ביותר.

ניתחתי אותה מאחר והייתה בהיריון ושותתת דם. היא חזרה להכרה בהדרגה אך הזיכרון שב אליה ממש לפני ימים ספורים.

"פרופסור גיל אני קד קידה בפניך כי הצלחת להשיב לחיים את אחותי היחידה שהיא החברה הכי טובה שלי".

"גיל הציע שרועי יצור קשר עם ההורים למרות ששם השעה היא 04.00 אך זה לא משנה לעומת גודל ההפתעה".

"רועי שאלה גל מתי אמורים ההורים לשוב הביתה???"

"את לא תאמיני ממש בשבוע הבא הם חוזרים ארצה כשאת מכולת הרהיטים כבר בנמל חיפה ועלי לשחרר אותה משם ולסדר את הדירה החדשה שהם הצליחו לקנות כאן בת"א הכל תודות לאיש היקר החבר המדהים של ההורים.

אני רוצה להוסיף פרט חשוב ששם ההורים עבדו במשרות מלאות שניהם בבית חולים אוניברסיטאי כשכל אחד עובד בשטח שלו, זה החזיר להם את צלם האנוש את הביטחון שנגדע מהם בצורה ברוטלית וכן עכשיו כשאת הופעת וגבר מדהים לצידך עכשיו הכל מושלם."""

"אתם יודעים מה אני חושב פנה גיל לגל ורועי אם ההורים חוזרים הביתה כבר בשבוע הבא אזי בואו לא נצלצל אליהם וכמובן בנמל התעופה תגיע רק אתה רועי ולאט לאט תבשר להם את הבשורה על גלי ואני אהיה לצידך ליתר בטחון, ובינתיים גלי ואני נדאג לדירה של ההורים שלכם כי אנחנו פשוט בחופשה ונשמח להקל עליך כדי שתמשיך להתמסר לחנות שללא שמץ של ספק הצלחת בגדול".

המשך יבוא