בית כתלי בית החולים פרק ה'
פרק ה'
"למה את רוצה להיקרא גיל ? "
"כי אני אוהבת את השם הזה מאד מאד"
"אוקי אז מעתה והלאה תיקראי גיל"
"ישששששששששששששששששש"
"את יודעת מה אני חושב אולי תיקראי גילי?"
"טוב גם את השם הזה אני אוהבת – אז אני גילי !!!! ואתה גיל !!!!"
ד"ר גיל בדק את הגיליון של גילי שהיה מונח בקצה המיטה ומצבה היה פשוט נפלא, לא יאומן מה הצעירה הזו עברה באיזה מצב הגיעה לבית החולים ותודות לכל אותם אנשים החל מקובי הפרמדיק של מד"א ובהמשך לד"ר אלמוג הרופאה עם האבחנות כמעט ב- % 100 וגם הניתוח שניתח אותה כל אלה החזירו את הצעירה היפהפייה הזו חזרה לחיים אך מבחינת הזיכרון זה עדיין לוקה בערפל, היא אינה זוכרת כלום.
אחת האחיות נכנסה לחדר הגדול כשהיא מגישה לכל חולה פרוסת עוגה וכוס תה או קפה לפי בקשתן.
"ד"ר גיל מה אתה עושה פה"? "הוא בא לבקר אותי חייכה גילי"
"באמת ואוו כל הכבוד וכן ד"ר גיל אפשר להציע לך עוגה ושתייה ? "
"ברצון רב, אני מבקש קפה והעוגה שאת מציעה לי" ולך פנתה לגילי"? "שמי גילי ואני מבקשת כוס קפה ופרוסת עוגה".
ד"ר גיל המשיך לשהות לצידה ושניהם נהנו מהעוגה והקפה. "ד"ר גיל אמרה גילי אולי אני יכולה קצת לצאת מהחדר ולהסתובב מעט?"
"אם את רוצה לצאת אז תמתיני בבקשה , אני אביא כסא גלגלים ואסיע אותך לאן שרק תרצי"!!!!
הרופא חזר עם כסא הגלגלים ובעדינות הושיב את גילי עליו .
"לאן את רוצה לטייל"??"אפשר אולי לצאת מבית החולים ולשאוף אויר צח?"
"בואי אקח אותך החוצה כדי שתשאפי אויר צח"
הוא לקחת ממחסן הבגדים שמיכה וכיסה היטב את גילי ושניהם יצאו מחוץ לבית החולים.
מזג האוויר היה נעים מאד מאד והוא עשה איתה כמה סיבובים לשמחתה הרבה של גילי.
לאחר מכן התיישב על אחד הספסלים והזיז את הכסא סמוך מאד מאד אליו.
"את יודעת שאת אשה צעירה ומאד מאד יפהפייה ?"
"באמת, אני לא חושבת שאני מאד יפהפייה היו לי חברות יפות ממני"!!!!
"היו לך חברות את יכולה להיזכר בהן את יכולה לומר את שמותיהן גילי תתאמצי זה מאד מאד חשוב"?
"כן אני יכולה לאחת קוראים נורית שהיא החברה הכי טובה שלי ולשנייה קוראים רווית "
"והיכן הן גרות "????
"|נורית גרה בת"א ורווית גרה ברמת גן"
המשך יבוא
"
.
.
תגובות (0)