בית כתלי בית החולים פרק מ'

בבוקרו של יום חדש התעוררו גם מיודעינו גלי וגיל ולאחר שהתקלחו התלבשו ושתו כוס קפה שמו פעמיהם לעבר רועי אחיה של גל כדי שימסור להם את האישור כי המכולה עם הרהיטים של ההורים כבר חנתה והיא נמצאת בנמל חיפה.

שניהם הגיעו לחנות האופטיקה שהייתה עמוסה בלקוחות מרוצים. "הי חברה קיבל רועי את שני האנשים שכל כך אוהב לאהוב וכן עשה הכרה בין הרופא עיניים שעבד בחנות זו כאשר רועי מספר לו בקצרה מה אירע לאחותו והמלאך הזה שאתה רואה לצידה הוא מלאך שהציל אותה חלילה ממות."

"גלי לחש גיל לאזנה אולי תבררי באם ניתן לעזור לרועי עם הלקוחות????"

"אני רוצה לנסוע לחיפה כדי לשחרר את הרהיטים וכדי לארגן את הדירה לכבודם, לדעתי אחי מסתדר היטב"

"אוקי אמרת אמרת חייך אליה גיל"

רועי נתן לשנים את תעודת המשלוח ועליהם לנסוע לחיפה לשחרר את המכולה ולדאוג להבאתם לדירה החדשה של ההורים ברח' ויסוצ'קי בככר המדינה.

שניהם יצאו לדרכם כשלפתע גל אומרת:"גילוש מה דעתך שניסע ברכבת לחיפה היא מגיעה ישר לנמל ולא תצטרך להתעייף בנסיעה כה ארוכה מה דעתך"????

"ואוו אני לא מאמין ברגע זה רציתי להציע לך כי ניסע עם הרכבת ואת הקדמת אותי בואי אלי ותני לי נשיקה מלאת אהבה כמו שרק את יודעת לנשק כך.

הם המשיכו להתנשק ולא עניין אותם כלל וכלל שהם שוהים ברחוב ועוברי האורח מביטים בהם חלק בחיוך וחלק בפנים זעופות נו מה לעשות ככה זה בחיים.

גיל טלפן לתחנת הרכבת כדי לברר מתי יוצאת הרכבת הקרובה לחיפה שמגיעה עד הנמל והוא נענה כי בשעה 11.00 יוצאת הרכבת עד לנמל וזו שאחריה יוצאת רק בשעה 14.00 .

גלי מאמי צריך לצאת לדרך כדי שלא נפספס את הרכבת של השעה 11.00.

גיל נסע לכיוון תחנת רכבת צפון ברח' ארלוזורוב ולשמחתם הם הגיעו לתחנה בשעה 10.30 כך שהוא החנה את האוטו בניחותא ללא לחצים ושאל את גלי מה בא לה לקנות מהפיצותייה שבתחנת הרכב.

היא הלכה יחד אתו לפיצוצייה ובחרה לעצמה שוקולד לבן, כמה חטיפים ובקבוק גדול של מי עדן.

גיל שילם ואף הוסיף לרשימה חבילת וופלות טעימות חבל"ז.

הרכבת הגיע לתחנה והנוסעים החלו לעלות. גלי וגיל עלו גם הם לרכבת והתיישבו במושב נוח מאד ליד החלון.

"ואוו נראה את הנוף המדהים נכון מאמי"??

"אני אינני זקוק לנוף , הנוף הכי יפה בהתגלמותו יושב לידי ואני כל כך אוהב את הנוף". הוא חיבק אותה ולחש לאזנה כמה הוא אוהב אותה והיה רוצה שיהיה להם תינוק או תינוקת בהקדם"

"מאמי לחשה לו גלי יתכן ובקשתך עומדת להתממש אך עדין מוקדם לשמוח נמתין עוד כמה ימים כשאהיה בטוחה שאכן אני בהיריון"

"ואוו ואוו אני לא מאמין כשנרד בחיפה בבית מרקחת הקרוב נקנה את הערכה לבדיקת היריון בין כתלי הבית וכך נהיה יותר חכמים."

"אבל גילוש מה בוער ממילא בעוד ימים בודדים אדע בטוח כי אני מכירה את עצמי המחזור מגיע אלי כל חדש בדיוק באותו תאריך ועכשיו כבר חלפו 4 ימים אך הכל יכול להיות מהמתח מהגילויים המרגשים שחוותי, על האח שלי שמצאתי אותו בריא ושלם על הורי שהם אמורים לשוב ארצה ועל הגבר הכי מקסים הכי חתיך הכי מדהים זה ששוהה לידי ובקרוב בע"ה נינשא כדת משה וישראל"

בבוקרו של יום חדש התעוררו גם מיודעינו גלי וגיל ולאחר שהתקלחו התלבשו ושתו כוס קפה שמו פעמיהם לעבר רועי אחיה של גל כדי למסור להם את האישור כי המכולה עם הרהיטים של ההורים כבר חנתה והיא נמצאת בנמל חיפה.

שניהם הגיעו לחנות האופטיקה שהייתה עמוסה בלקוחות מרוצים. "הי חברה קיבל רועי את שני האנשים שכל כך אוהב לאהוב וכן עשה הכרה בין הרופא עיניים שעבד בחנות זו כאשר רועי מספר לו בקצרה מה אירע לאחותו והמלאך הזה שאתה רואה לצידה הוא מלאך שהציל אותה חלילה ממות."

"גלי לחש גיל לאזנה אולי תבררי באם ניתן לעזור לרועי עם הלקוחות????"

"אני רוצה לנסוע לחיפה כדי לשחרר את הרהיטים וכדי לארגן את הדירה לכבודם, לדעתי אחי מסתדר היטב"

"אוקי אמרת אמרת חייך אליה גיל"

רועי נתן לשנים את תעודת המשלוח ועליהם לנסוע לחיפה לשחרר את המכולה ולדאוג להבאתם לדירה החדשה של ההורים ברח' ויסוצ'קי בככר המדינה.

שניהם יצאו לדרכם כשלפתע גל אומרת:"גילוש מה דעתך שניסע ברכבת לחיפה היא מגיעה ישר לנמל ולא תצטרך להתעייף בנסיעה כה ארוכה מה דעתך"????

"ואוו אני לא מאמין ברגע זה רציתי להציע לך כי ניסע עם הרכבת ואת הקדמת אותי בואי אלי ותני לי נשיקה מלאת אהבה כמו שרק את יודעת לנשק כך.

הם המשיכו להתנשק ולא עניין אותם כלל וכלל שהם שוהים ברחוב ועוברי האורח מביטים בהם חלק בחיוך וחלק בפנים זעופות נו מה לעשות ככה זה בחיים.

גיל טלפן לתחנת הרכבת כדי לברר מתי יוצאת הרכבת הקרובה לחיפה שמגיעה עד הנמל והוא נענה כי בשעה 11.00 יוצאת הרכבת עד לנמל וזו שאחריה יוצאת רק בשעה 14.00 .

גלי מאמי צריך לצאת לדרך כדי שלא נפספס את הרכבת של השעה 11.00.

גיל נסע לכיוון רכבת רכבת צפון ברח' ארלוזורוב ולשמחתם הם הגיעו לתחנה בשעה 10.30 כך שהוא החנה את האוטו בניחותא ללא לחצים ושאל את גלי מה בא לה לקנות מהפיצותייה שבתחנת הרכב.

היא הלכה יחד אתו לפיצוצייה ובחרה לעצמה שוקולד לבן, כמה חטיפים ובקבוק גדול של מי עדן.

גיל שילם ואף הוסיף לרשימה חבילת וופלות טעימות חבל"ז.

הרכבת הגיע לתחנה והנוסעים החלו לעלות. גלי וגיל עלו גם הם לרכבת והתיישבו במושב נוח מאד ליד החלון.

"ואוו נראה את הנוף המדהים נכון מאמי"??

"אני אינני זקוק לנוף , הנוף הכי יפה בהתגלמותו יושב לידי ואני כל כך אוהב את הנוף". הוא חיבק אותה ולחש לאזנה כמה הוא אוהב אותה והיה רוצה שיהיה להם תינוק או תינוקת בהקדם"

"מאמי לחשה לו גלי יתכן ובקשתך עומדת להתממש אך עדין מוקדם לשמוח נמתין עוד כמה ימים כשאהיה בטוחה שאכן אני בהיריון"

"ואוו ואוו אני לא מאמין כשנרד בחיפה בבית מרקחת הקרוב נקנה את הערכה לבדיקת היריון בין כתלי הבית וכך נהיה יותר חכמים."

"אבל גילוש מה בוער ממילא בעוד ימים בודדים אדע בטוח כי אני מכירה את עצמי המחזור מגיע אלי כל חדש בדיוק באותו תאריך ועכשיו כבר חלפו 4 ימים אך הכל יכול להיות מהמתח מהגילויים המרגשים שחוותי, על האח שלי שמצאתי אותו בריא ושלם על הורי שהם אמורים לשוב ארצה ועל הגבר הכי מקסים הכי חתיך הכי מדהים זה ששוהה לידי ובקרוב בע"ה נינשא כדת משה וישראל"

אוקיי הכל טוב ויפה אך אני עומד על כך לקנות את הערכה ולבדוק מה קורה אם בכלל בבטן השטוחה והכי יפה בעולם.

הם לא הפסיקו לצחוק ולהנות מהנסיעה ברכבת אשר שניהם לא נסעו בכלי תחבורה זה מזה שנים רבות מאד.

גלי לא הפסיקה לנשנש וגיל בתוך תוכו ידע לבטח שהיא בהיריון, ניחוש פרוע??? לאו דווקא ניחוש של פרופסור למיילדות וגניקולוגיה.

המשך יבוא