sapir13
זה בין שיר לסיפור...
ובסוף היא הצליחה לקיים את הבהטחתה לשמור על משפחה מאוחדת,
שם, בגן עדן.

הבטחה התקיימה

sapir13 14/04/2013 981 צפיות 10 תגובות
זה בין שיר לסיפור...
ובסוף היא הצליחה לקיים את הבהטחתה לשמור על משפחה מאוחדת,
שם, בגן עדן.

כל שאדם רצה, זה רק לחיות את חייו.
לחיות באושר, בלי צרות,
לחיות באושר, בלי מלחמות.

בית קטן, אישה, שלושה ילדים- שתי בנים ובת.
שנה עוברת שנה חוזרת, והמצב עדיין לא השתנה.
בית קטן, אישה, שלושה ילדים- שתי בנים ובת.
שכנים באים, מנחמים, בוכים, אך האישה,
עיניה יבשות בלי דמעה.

אין יודעים הם כמה זה קשה,
אין הם מבינים.
הילדים גודלים, עם הזמן מבינים,
ואחר הגורל של האב הולכים.
האם מתחננת אל תלכו, תישארו,
אך דבר לא עזר.

בית קטן, אישה, ילדה אחת, משפחה חצויה.
כל שנה אותו דבר, אך האישה אינה בוכה.
היא אינה יכולה.
הכאב שבתוך ליבה כל כך כואב, הוא מחזיק את ליבה,
כובל אותו, מקפיא אותו, קושר אותו באלפי קשרים.

ילדה אחת, הייתה,
זה רק בית קטן ואישה.
מגיע לה יותר, חשבה. מגיעים לה חיים יותר טובים! צעקה אל השמיים השחורים.
של אושר ואהבה. בלי סבל. בלי כאב..

שנה נוספת, ואישה בוכה.
בוכה כי לא בכתה כל כך הרבה זמן,
כי אין איש מלבדה,
הפעם היא לבדה.
לבד.

העייפות אותה מכריעה, כל יום מחדש,
לוחשת לה באוזן, 'את לא רוצה לראות אותו שוב?
את לא רוצה לראות אותם?
בואי איתי, אני יוביל אותך אליהם…'
לא מצטערת, הייתה היא אומרת. אני איני יכולה. יש לי הבטחה.
הבטחה להישאר חזקה, כל שנה.
הבטחה לא להישבר, כל שנה.

אבל הבדידות, בבקשה, אני לא רוצה בה יותר!
אני לא יכולה להכיל אותה יותר בתוכי!
אני משתוקקת למראה פניו, למגע ידיו…
אני רוצה לראות אותם שוב, בוכה האישה.
'אז בואי איתי, יהיה לך שם אושר…'

את ידיה מושיטה, אותה אישה,
היא מרגישה איך גופה, נחלש ונחלש,
את עיניה היא עוצמת, על פניהם היא חושבת,
היא עוד זוכרת את ההבטחה,
והיא גם יודעת עכשיו איך אפשר לקיימה במלואה.

בית קטן, שלושה ילדים- שתי בנים ובת, בעל ואישה.


תגובות (10)

מדהים, מרגש עד דמעות ועצוב, את אדירה, כל הכבוד

14/04/2013 13:19

כל הכבוד.
באמת, הכתיבה שלך יפייפיה, ובפעמים רגילות הייתי מחמיאה לך עד בלי די, אבל היום אני חלשה מהרגיל, אז..
שוב, כל הכבוד.

14/04/2013 13:21

תודה לשתיכן

14/04/2013 13:23

הכיתבה שלך נהדרת!
את באמת הורדת לי דמעה!
כל הכבוד לך!*~*
מדרג 5!(:

14/04/2013 13:31

הכתיבה שלך היא באמת משהו מיוחד, תיארת את זה כל כך יפה, באמת שירדו לי דמעות.
סיפור מדהים, הצלחת להעביר את הרגשות והמחשבות שלה בצורה יוצאת מן הכלל, אני רואה שכבר דירגו לפני אז אין לי מה להגיד חוץ מ-תמשיכי לכתוב (=

14/04/2013 15:30

תודה לשניכם (:
ונעמי, מלא זמן לא ראינו אותך באתר…
מקווה שהכל בסדר עכשיו…

14/04/2013 22:01

וואו.השיר סיפור הזה מושלם.ספיר-את כתבת את זה כל כך יפה,שאין לך מושג מה אני מרגיש עכשיו.
כל הכבוד לך :)

14/04/2013 22:23

תודה רבה! [=

14/04/2013 22:26

ואווו ספיר מזה הדבר המושלם הזה
אני נשבעת שכרגע מעיני זולגות דימע
יפה מאוד מאוד
אוהבת שרית

14/04/2013 23:38

כן, הכל בסדר עכשיו :) פשוט הייתה לי תקופה עמוסה בלימודים, התחלתי לא מזמן גם קורס פסיכומטרי אז אין לי הרבה זמן פנוי חחח

15/04/2013 10:21
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך