הסבא האבוד- פרק 1

"קדימה, אתה מסוגל.." אמרתי מנגב דמעה מהלחי שלי כשאני מסתכל על גדעון, הסבא שלי, שוכב גוסס על המיטה בבית החולים, עם עיניים עצומות "אתה יכול לגבור על זה" ויותר דמעות ירדו מעיניי והשכבתי את ראשי על בטנו שלא זזה ונרדמתי בבכי על בטנו.

איך הכול התחיל?
אני דיפר ארקד, ילד רגיל בן 12.
לאבא שלי אין אבא כיוון שיום אחד אבא שלו נסע לטיסת עסקים לחו"ל, ולא חזר.
תמיד התרגלתי לזה, שאין לי סבא, כיוון שהוריה של אמי מתו ממזמן וכך גם אמי.
נשארתי רק העם אבי כיוון שגם אמו של אבי מתה.
יום אחד, קרה משהכו מוזר.
"דיפר!" צעק לי אבי, לוק מהמטבח "לך לבדוק אם יש מכתבים בתיבת הדואר, אני מצפה למכתב חשוב מהעבודה".
פתחתי את תיבת הדואר וראיתי רק מכתב אחד.
הוצאתי אותו, אבל הוא לא היה מהעבודה.
היה עליו בול ישן, מלפני הרבה זמן, שאבא שלי הראה לי אותו כיוון שמאז שהיה ילד אסף אוסף בולים והיה לו בול כזה באוסף, אז מי שכתב את המכתב הזה, כתב אותו יותר מלפני 40 שנה!
"נו?" שאל אבי
"אין!" שיקרתי.
תלשתי את המכתב והוצאתי את הפתק מתוכו.
הסתכלתי על הכותרת:
"לדיפר, מסבך,, גדעון".
גדעון? סבי שנעלם? האבא של אבי? לא רציתי לתת לאבא לקרוא את זה כיוון שידעתי שהוא יבכה, אז פשוט קראתי את המכתב בעיניים מפוחדות.
"אני מניח שאתה חושבג שנעלמתי. טוב, כך כולם אמורים לחשוב. עכשיו כנראה הגיע הזמן לגלות לך מה באמת קרה לי ולמה בדיוק נעלמתי.
הכול החל כשאביך היה בן 6, ואני הייתי בן 46, בגיל שבו נעלמתי.
אביך עלה לכיתה א', ואני עמדתי לנסוע לטיסה לחו"ל במסגרת העבודה, אבל באמצע הטיסה גיליתי שפושעים חדרו אל תוך המטוס וחטפו אותו.
הם רצו לקחת אותו ולמכור אותו כשיגיעו לארץ שלהם, אבל הם איבדו שליטה על המטוס, וכשהמטוס היה מעל האוקיינוס האטלנטי, המטוס התרסק, וכולם נפלו מהמטוס.
אני נפלתי יחד עם כל הנוסעים אל תוך האוקיינוס האטלנטי.
אינני יכול לחזור אל הבית שלי, כיוון ששברתי את רגלי.
בשארית כוחותיי שטתי בסירה קטנה עם כמות מזון קטנה ומי שתייה מועטים והגעתי עם הסירה למקום מבטחים איפשהו בארץ.
עליך למצוא אותי!".