ולסיום סיומת

לוסי,
אמנם אני סיימתי רישמית ב13/6 כי זו הייתה הבגרות האחרונה (בספרות, ולא כולל מועדי ב', שמסתבר שאני לא צריכה לעשות אותם =] )
אבל אני חושבת שאסיים באמת רק כשאתחיל שנה הבאה לעסוק במשהו אחר.
כשאתחיל בשירות אני באמת אפנים שבי"ס למרות כל השנאה הגדולה שלי אליו, ולא בגלל הלימודים, אלא דווקא בגלל חלק מהמורות וההנהלה, היה מקום נחמד.
אבל למקום הזה לא ארצה לחזור. אולי רק לשנתיים האחרונות שלו. עם כל הקושי והעומס אלו היו שנתיים נפלאות שבהן זכיתי להכיר חברות חדשות ומורות לחיים, בדיוק כמו שכתבת.
אז עם כל הבלבול והחשש הגדול לקראת היציאה מ"החממה", אני מאחלת שבאמת נצליח בהמשך החיים, ונפיק מהם את המירב.

אני עדיין לא מעכלת שסיימתי י"ב!!!
(כל-כך מאושרת…)

בקיצור, אהבתי את הקטע שלך מאוד. לחלק התחברתי ממש, ולחלק לא.

בהערכה, קלואי.

לוסי לוסי לוסי לוסי לוסי…
ריגשת אותי.
ממש.
כתבת בצורה כל כך יפה ונוגעת ללב את רגשותייך, את השנאה הידועה כלפי בית הספר לעומת האהבה אליו והדברים הטובים שאנו מפיקים ממנו, דברים שלא תמיד מוערכים. לא כל אחד מסוגל לראות את הדברים בוורוד, זו מתנה :) ואני שמחה שבנימה מרגשת ואופטימית זו את מסיימת את הלימודים…
הכתיבה שלך מדהימה וממש הרגשתי כנוירון (בואי נראה את הביולוגית שבך! חחח) בראש שלך :) הזדהיתי עם תחושותייך ואני ממש רוצה לחבק אותך עכשיו! לא רק כי התוודית על הרגשות שלך לבית ספר אלא גם שלקחת את זה לצד האופטימי שבדבר. לא לבכות על חלב שנשפך, גם אם הוא היה טעים ולשמוח על שהספקת לטעום ממנו. בנוסף, ממש אהבתי את המשפט האחרון! ממש ספרותי!
אני מאחלת לך את כל הטוב שבעולם! ובטוחה במיליוני אחוזים שתצליחי בכל דרך בה תבחרי לצעוד! ועוד דבר קטן…מזל טוב על סיום הלימודים :) כי כמו שאמרת, באמת זכית!

אוהבת מלא מלא,
החולמנית עם עור הברווז.

תודה רבה בנות! אני באמת מעריכה את התגובות…
כן, אני תמיד אופטימית חחחחחח ואני גאה בעצמי על זה.

וואו, אני ממש מסכימה איתך. אני כל הזמן שומעת עד כמה בית ספר הוא נורא והכל, ונכון, בכל מקום יש משהו רע – אבל אני ממש מנסה להעריך גם את מה שטוב
כמובן שאני מחכה לחופשות, צריך את זה, אבל בסופו של דבר, מתגעגעים להכל
השנה גם עברתי שנה מדהימה בבית ספר החדש שלי, והשנה הבנתי בדיוק את מה שכתבת – שכל זה חשוב
ואולי נשארו לי עוד כמה שנים להיות בבית ספר, ואת סיימת, אבל זה טוב להעריך את מה שהיה ויהיה בעתיד, ורציתי להגיד שאני מסכימה איתך בהחלט(:
הו, וזה ממש מגניב לראות את הקטע הזה בבחירות עורכיםD:

וואו.באמת וואו.
לא חשבתי על זה ככה,אבל תמיד אהבתי את הבצפר.
אפילו עכשיו-מה יש לי לעשות כל היום?
אומנם שיש בצפר רוצים חופש,
ושיש חופש רוצים בצפר(או שזה רק ככה אצלי)
אבל אני עדיין לא מעכלת את זה שהכל עובר כל כך מהר.
אני כבר עולה לכיתה ח'.
מה?איך הגעתי לפה כבר?
אני רק זוכרת שישבתי על הכיסא הצמוד לשולחן והקשבתי למורה,ואמרתי לעצמי:
"מאיה את בכיתה ב'!את אשכרה בכיתה ב'!"
(כמובן שישבתי לבד,לא היה לי ילדות בצפר מי יודע מה,אבל זה לא נושא לדיון כרגע.)
אני רק זוכרת שאמרתי לאבא שלי-"אבא אני עולה לכיתה ז' אתה מאמין?"
איך הזמן עובר מהר.
חשוב לנצל כל דקה. :)
ממני,מאיה

חחחח קורה לי בדיוק את אותו הדבר אליס… טוב.. קרה לי בעבר.. עכשיו פשוט חבל לי שהתקופה הזו נגמרה. זו הייתה תקופה טובה.
אבל עכשיו באה תקופה אחרת… אולי אפילו טובה יותר.. אי אפשר לדעת. פשוט הולכים עם חיוך לכל מה שבא.
כל מה שאני רוצה עכשיו זה חופש.. אבל זה לא מתאפשר לי לצערי. אין לי באמת חופש של לישון כל היום… אני כל החופש עובדת, עושה בייביסיטר, נוסעת לדוד שלי כי לשמור לו על הבית כי הוא בחו"ל וכו… אבל כיף לי :)

את צודקת, אלה השנים הכי נוראיות והכי מדהימות בחיים שלך, שנים שלעולם לא יחזרו, שנים שכשתסתכלי לאחור תחייכי לעצמך ותגידי לעצמך, "אלו היו שנים מדהימות למרות הכל."
ועם מבט לעתיד, חייכי את צעירה וכל העולם מונח לפנייך! :)
(ופרק שיבוא בעז"ה מחר. :), אני די בטוחה שתיהני ממנו)

פרק חדש היעלתי..:)

אני לאממש מסכים איתך, משתי סיבות:
1. למערכת החינוך יש מסוגלות כל כך הרבה יותר גדולה. קחי לדוגמה בתי ספר דמוקרטיים. אין כמעט מבחנים, התלמידים מאושרים מכל רגע וכמעט לא לומדים ובכל זאת כולם הרבה מעל הרמה הקונבנציונלית. אומנם זו לא באמת מכינה טובה לחיים, אבל בכל זאת זה מעיד משהו על המסוגלות שלנו. אז נכון שבתי הספר הנוכחיים הם לא מקום כזה גרוע, אבל האמת שהם היו יכולים להיות טובים פי אלף.
2. את עדיין לא גמרת את החממה הזאת. הצבא עוד לפנייך, ואז האוניברסיטה. ורק אז, רק אחרי כל זה, יגיע היום שבו הכל יתחיל.
בכבוד רב, אינטלקטואל חביב לשעבר.