זה שינה את החיים שלי- פרק 7
~פרק 7~
אני אביטל ושיר הלכנו לישון. יום למחורת לא היה לי כוח להגיע לבית הספר אבל בכל זאת הלכתי, נזכרתי שאולי הכל רע אצלי כרגע אבל אני יושבת ליד עומר ואולי גם בזכותו אני ארגיש פחות בודדה…
כל היום בבית הספר חשבתי על רוי, אחי הקטן. הוא ישן אתמול אצל חבר שלו אז אני לא יודעת איך הוא מרגיש ואיך הוא מתמודד עם מה שקורה, פחדתי ודאגתי לו, כל היום רק רציתי לחזור הביתה ולחבק אותו.
בשיעורים הכל היה רגיל, היה משעמם אז שמתי את האייפון בקלמר והייתי בו כמו רוב הילדים בכיתה, דיברתי בוואטסאפ עם אביטל ושיר בקבוצה שלנו וגם בקבוצה של הכיתה וככה השיעור עבר מהר יותר.
~צלצול להפסקה הושמע והמורה יצאה מהכיתה~
בדרך כלל אני רצה ישר לאביטל ושיר או לחברות שלי מכיתה אחרת כשמתחילה ההפסקה, אבל היום זה לא קרה. סתם ישבתי לבד וציירתי לעצמי, לא רציתי לדבר עם אף אחד, הייתי שקועה במחשבות שלי.. מישהו ניגש אליי ועמד מולי, הסתכלתי וזה היה עומר, הוא בא והתיישב ליידי.
"למה את מתבודדת? איפה החיוך שלך שאת תמיד מחייכת?" הוא שאל וחייך חיוך רחב ויפה.
"ס..סתם, לא קרה כלום, אני פשוט רוצה להיות קצת לבד" עניתי לו, והסתכלתי עליו. שבתי לספר לו מה קרה אבל עצרתי את עצמי. הרגשתי שאם אני אספר לו אני אראה סתם מסכנה והייתי בטוחה שגם לא ממש אכפת לו מה קרה לי.
הוא הסתכל עליי גם ואמר לי "בטוח? טוב אם תצטרכי משהו.. אני פה" ולאחר מכן הוא הלך להוציא את חפציו מהלוקר.
שמחתי שהוא אמר לי את זה, שמחתי שהוא דיבר אליי ובכל יום אחר שהוא לא היום הייתי ישר רצה לאביטל ושיר ומספרת להן את זה אבל הפעם, רק המשכתי לצייר, שמחתי בתוכי, הרגשתי שסוף סוף אנחנו מתחילים להיות יותר בקשר, וזה משהו שרציתי כל כך הרבה זמן!
~צלצול הושמע שוב וכולם חזרו לכיתות, היה אמור להיות שיעור מתמטיקה אבל המורה לא הגיעה אז בא מורה מחליף, מורה למדעים, אחד המורים המצחיקים ביותר בבית הספר~
המורה למדעים לא יודע הרבה במתמטיקה ולכן הוא סתם הצחיק אותנו וזה היה סוג של שיעור חופשי, בדרך כלל כשאני עצובה שום דבר לא מצליח להצחיק אותי אבל בגלל מה שהיה עם עומר בהפסקה לא הייתי מדוכאת והמורה הצליח מאוד להצחיק אותי וככה הרגשתי מרגע לרגע קצת יותר טוב עם עצמי.
בסוף השיעור נכנסה המחנכת שלי לכיתה. היא התבוננה בכיתה וניראה כי היא מחפשת מישהו. אחר כך היא נעצרה עם העיניים עליי. "אוי הנה את דנה, את יכולה לבוא אליי רגע?" היא אמרה.
ניגשתי אליה….
תגובות (1)
תמשיכיי