יד הגורל פרק א'

נירה הגיעה לנמל התעופה בדרכה להוריה המתגוררים בפריז . שנה שלמה לא התראתה עמם והגעגוע הפך קשה מנשוא.

השעה הייתה 12.00 והמטוס עמד להמריא בדיוק בשעה 13.00. נותרה לה מחצית השעה עד שתיכנס למתחם הנוסעים ועל כן התיישבה בבית הקפה שבמקום וביקשה קפה וכריך.

המלצר הצעיר הגיש לה את הזמנתה וחייך אליה בחיוך חביב מאד.

"הי נוסעת לטייל"? "כן אפשר לומר אני נוסעת להורי שמזה שנה לא פגשתי אותם" "לאן את טסה?" "לפריז "ואוו את חייבת לעשות לי טובה גדולה מאד"

"לאיזה טובה אתה מתכוון?" "שמי יוני" הציג את עצמו "ושמי נירה"

"נירה אחי לומד רפואה בפריז כבר 3 שנים ואני רוצה להעביר אליו חבילת מאד מאד קטנה, האם תואילי לעשות לי את הטובה הזו? "

"בשמחה אך תן לי את כתובתו המדוייקת של אחיך ואנסה לאתר אותה בעזרת הורי.".

יוני התיישב ליד נירה ובמהירות רשם : שמו של אחי הוא גיל ו וזו כתובתו שהיא כאמור בפריז לאחר מכן נכנס פנימה ומשם הביא חבילה ממש קטנה והגיש אותה לנירה.

"יוני החבילה עלולה להישבר היא מזכוכית"?" "לא ממש לא ".

נירה אני מודה לך מעמק הלב. חשבתי שיצא לי לטוס אליו אך לא מתאפשר לי והיום החלטתי לשלוח את החבילה הזו בדאר אבל מאחר שהיא מאד מאד חשובה לו ולי אני שמח שמצאתי אותך כי תעשי לי את הטובה הזו.עוד שנייה ביקש יוני : "אני רושם לך את מס' הנייד שלי וכשתמסרי אותה לאחי תבקשי שהוא יתקשר אלי כשאת עדיין נמצאת איתו"

יוני הודה לנירה עוד ועוד והיא לקחה את החבילה הניחה אותה בתיק היד שנשאה עמה ונכנסה פנימה למתחם הנוסעים.

כדי להעביר עוד כמה דקות נכנסה לדיוטי פרי אך המחירים היו כה גבוהים שחבל לקנות ולו שי קטנטנן, להורים היא הכינה מבעוד מועד צלחת עם איורים מירושלים מהכותל המערבי והר הבית, צלחת יפהפייה,

המשך יבוא