"יד הגורל" פרק כ"ג

נירה שמה את הנייד בכיס חלוקה וחזרה להמשיך את ביקור הרופאים. היא לא ידעה את עצמה מר אשר ושמחה כי גיל יעלה ארצה, וואו כמה היא אוהבת אותו כמה היא מתגעגעת אליו כמה היא מבקשת להתכרבל בין זרועותיו החסונות ולהקשיב לפעימות הלב של שניהם אשר פועמים בקצב אחיד, קצב שרק נאהבים ואוהבים חשים בפעימות אלה.

המזכירה פנתה לנירה ושאלה אותה באם הכל בסדר, וודאי ענתה לה נירה הכל מעולה.

ביקור הרופאים הסתיים לשמחתה של נירה והיא נכנסה לחדרה לעכל את הידיעה כי הגבר שלה הגבר שהפך עולמות כדי לשהות בחברתה ולו יומיים בלבד אותו גבר אותו אהוב חוזר הביתה ואוו אין אשר גדול מזה.

לאחר שנרגעה קימעה יצאה והמשיכה בעבודתה השוטפת. לאחר כ- 4 שעות לערך צלצל הטלפון וזהו זהו מי אם לא גיל הוא המצלצל" נירה מתוקה שלי עברתי את המבחן בהצטיינות"

"ואוו אני מאושרת גילוש שלי ואיך אתה יודע האם המרצה בדק את המבחן שלך ?? "

"נירה לא רציתי להכניס אותך ללחץ ולומר לך שהמבחן אמור להתקיים בע"פ וכל סטודנט קיבל מחצית השעה לענות על השאלות, ועוד משהו בחנו אותה לא פחות מ-5 מרצים הידועים בתור פדנטים רציניים ביותר,

"אני הייתי הנבחן השני חשתי בטחון עצום, חשתי אותך בתוכי, חשתי אותך כאילו את עונה על השאלות ואיך אפשר להתמודד עם נירה שלי, בקיצור מאמי לא זזתי 4 שעות מהכסא כשהמרצים נכנסו יצאו להפסקה וכשהם הבחינו בי, חייכו כולם אלי ונתנו לי דף רשמי עם שם הפקולטה ושם הנבחן כמובן ובאמצע דף זה כתבו "מצויין, שולט על כל החומר ביסודיות רבה ועל החתום כל המרצים כל המרצים כולם, זה הרגשה עילאית "

"אני מאושרת בשבילך מתוק שלי" ועוד משהו המשיך גיל, צלצלה אלי אנבל ומסרה לי כי ההורים שלך מחפשים אותי האם את יודעת משהו על זה"

"ברור, קיבלת את האישור לעבור ללמוד בארץ" "מההההההההההה אתתתתתתתתת רציניתתתתתתתתתתתתת? אינך חומדת לצון"?

גילוש האם אני יכולה למסור לך מידע לא נכון בעניין כה חשוב " "ואוו אני פשוט מאושר אני אוהב אותך נירה שלי אני אוהב לאהוב אותך אני אני"

"תקשיב אלי קטעה נירה אותו כשתתקשר להורי הם ודאי יזמינו אותך אליהם הביתה, אל תנסה להכחיש את היותך בארץ כי אמא שלי ברב תבונתה הצליחה להוציא זאת ממני ואם היא חושדת אין מצב לא להודות וכך עשיתי. סיפרתי לה את האהבה בינינו והיא דבר ראשון שאלה מה עם אנבל? השבתי לה שאינני יודעת ועוד אמרתי כי אם תחליט להמשיך את חייך עם אנבל, את היומיים שבילינו יחדיו אותו זכרון שנצור בלבי אותו זכרון איש לא יוכל לקחת ממני.

אני אדבר הערב עם אנבל ועכשיו אני מתכוון לצלצל להורים, אחזור אלייך מאוחר כדי ליידע אותך עם חדשות טריות ומקווה כי תהיינה חדשות טובות.

השיחה הגיעה לסיומה . נירה חשה הערצה לגיל על כי השכיל להרשים את המרצים שידועים בקשיחותם והצליח לקבל ציון "מצויין" ואוו איזה חמוד חייכה בינה לבין עצמה, אני כל כך רוצה אותו אני כל כך אוהבת אותו וזה שאני מפרידה בינו לבין אנבל זה יכאיב לי לעולם.

נירה המשיכה לעבוד עוד כשעה ושמה פעמיה לביתה. שנייה לפני שפתחה את הדלת נזכרה בגן הפרחים הנפלא שממתין לה והיא הצטערה שלא הודתה לגיל על כך.

המשך יבוא