"יד הגורל" פרק כ"ח

במהלך הניתוח יצאה נירה מחדר הניתוחים מאחר והייתה בטוחה כי הוריה של שי נמצאים בחוץ באי וודאות מוחלטת והיא רצתה להרגיעם.

ואכן כשיצאה ראתה זוג אנשים צעירים מאד כששניהם בוכים פשוט בוכים.

"היי ניגשה אליה נירה , שמי ד"ר לב ויצאתי לומר לכם שבתכם המתוקה שי עוברת ניתוח של תוספתן , אשר למזל כולנו הצלחנו לנתח בטרם חלילה וחס היה עלול להתפוצץ, הניתוח מתקדם בצורה טובה ועומד להסתיים בעוד כשעה לערך. תוכלו להיכנס לחדר ההתאוששות ברגע שתועבר לשם."

"ד"ר לב פנה אביה של שי:" כיצד נוכל להודות לך כי הצלת את בתנו האהובה שלנו"?"

"אין צורך להודות לי כלל וכלל אני רופאה וזה תפקידי, בסך הכל עשיתי את מה שמוטל עלי לעשות".

אמה של שי ניגשה אליה וחיבקה אותה תוך כדי שהדמעות זולגות מעיניה היפות.

נירה נפרדה מההורים ושבה ונכנסה לחדר הניתוחים. לשמחתה הכל התנהל בצורה תקינה "כשהמנתח חייך לעברה של נירה ואמר: התעלית על עצמך הפגנת ידע הפגנת חכמה פשוט הצלת ילדה זו"
נירה הסמיקה והודתה למנתח אחד המנתחים היותר מוערכים וידועים כשלמזלה ולמזלה של שי הוא היה באותו זמן בבית החולים.

לאחר כמחצית השעה הניתוח הסתיים בהצלחה רבה והמנתח יצא מחדר הניתוחים כשנירה מבקשת ממנו כי יואיל לומר כמה מילות עידוד לזוג הצעיר שממתין בחוץ שהם הוריה של שי המנותחת שלך.

הוא כמובן הסכים ויצא לדרכו.

שי הועברה לחדר ההתאוששות וכשפקחה את עיניה לאחר זמן מה חייכה אליה נירה וליטפה את פניה היפות

"אני בריאה"? "ברור" "נכון הבטחתי לך שאהיה לצידך מתוקה שלי? "כן" אז הנה אני מבטיחה ואף מקיימת את הבטחותי.

עוד מעט תיפגשי בהורייך שממתינים בקוצר רוח לחבק אותך ".

נירה יצאה החוצה וראתה שהמנתח עדיין משוחח עם ההורים על כך נאמר אדם ענק ומנתח אדיר" "אתם מוזמנים להיכנס לבקר את שי המתוקה כשהכל עבר בשלום!!!"

נירה חזרה למחלקתה והשמועה על האבחון שלה הועבר מפה לאוזן.

"כל הכבוד טפח על שכמה מנהל המחלקה את מעולה אני פשוט מאד אוהב אותך" והוא חיבק אותה וביקש תמשיכי לאבחן במקצועיות כל מקרה לגופו וכמובן לקבל החלטות מיידיות"

נירה הודתה לו מעמק לבה ושאלה :"מתחילים בביקור הרופאים"? "ברור" חייך אליה הרופא "ממתנים לך והנה הגעת חחחח".

העבודה התנהלה כסידרה ולאחר ביקור הרופאים חשה נירה עייפות וזה לא מפליא אותה כלל, היא מסרה למזכירה כי היא מאד מאד רעבה ויורדת לקפיטרייה, "להביא לכן משהו? שאלה את האחיות שאיישו את המחלקה: "נשמח כי תביאי את עצמך, ד"ר לב"?"

המשך יבוא