"יד הגורל" פרק כ'
חלפו כ- 6 שעות לערך והגיע הטלפון מגיל לנירה בזו הלשון:"הגעתי בשלום אהובתי אוהב אותך עד כלות"
"תודה לאל שהכל בסדר עכשיו תשכח ממני ותתמקד רק בחזרה על החומר למבחן לאחר שתעבור אותו בהצלחה אני מקווה מאד מאד תתקשר להורים שלי ותברר עם אבי מה הוא הצליח בקשר לעניין שלך"
"ברור מאמי זאת מה שאעשה ובינתיים תתרחקי מכל הרופאים החתיכים ותצמדי לרופאים הזקנים שאוטוטו פורשים לגימלאות ואומר לך מדוע כי יש להם ותק רב יותר ואפשר לסמוך על אבחנתם לגבי כל חולה וחולה!!!!!
"חחחחחחחחח גילוש האם אתה חושב שתפסת בעלות עלי ????? אז דא לך שבשלב זה אני חופשייה לעשות ככל העולה על רוחי אך לצערי אתה תקוע לי בלב ואין תזוזה להוציא אותך משם קרוב לוודאי לעולם"
הטלפון נדם ונירה המשיכה להחזיק אותו צמוד לאזנה אולי תחוש את הבל פיו שכה אוהבת לאהוב בתוכה.
נירה החלה בביקור רופאים אחרון להיום כשלצידה רופאים נוספים אחיות וכן המזכירה שרושמת את כל ההערות לגבי כל חולה וחולה על גבי היומן הענק ועב הכרס.
לפתע חשה נירה כעין סחרחורת קלה ואוו התפלאה מה קרה? כמובן שכחה לאכול מהבקר לא שמה ולו כזית בפיה. היא מיהרה לעמדת האחיות ושאלה באם יש להן משהו לנשנש? אחת מהן קמה מיד נכנסה לחדר הסמוך והכינה לנירה כריך טעים עם כוס מיץ. "בואי גבירתי כנסי לכאן לחדר ותאכלי לפני שתתעלפי לנו".
אכן הכריך החזיר אותה לחיים והיא הודתה מאד מאד וכמובן המשיכה בעבודה שלגבי דידה לא מסתיימת אלא רק כשהיא פורשת ונוסעת לביתה.
הצוות המחליף הגיע לעבודה ונירה עם שתי אחיות התעכבו ליד כל מיטה ומיטה הסבירו לגבי מצבם, לגבי השינוי התרופתי אם אכן שונה, לגבי בדיקות שעליהם לעבור ועוד פרטים מאד מאד חשובים להמשך הטיפול בהם.
נירה חשה שכוחה בוגד בה ולא פלא לכן נכנסה לחדרה לבשה את בגדיה ונפרדה מכל הצוות לשלום ולהתראות מחר.
היא ירדה למגרש החנייה נכנסה למכוניתה ונסעה הישר לביתה.
לא יאומן היא נכנסה למיטתה כמות שהיא לבושה ורק את נעליה חלצה מרגליה ונרדמה שנת ישרים. כל מה שארע ביומיים האחרונים כל האהבה הערגה והרגשות העזים כלפי גיל כל אלה הביאו לכך שד"ר לב נרדמה מיד אפילו בלי לחשוב על גיל זהו ליל מנוחה גבירתי והלוואי שתשני עד הבקר.!!
המשך יבוא
תגובות (0)