יופי של מדבר.
כשאתה במדבר אתה יכול לראות כמה אנשים. אתה יכול לראות כמה כבישים.
אבל כשאתה במדבר קיצוני אין כזה דבר. יש רק אנשים שבאו לטייל, לא כאלה שרוצים להגיע לאינשהו דרך המדבר.
כשאתה במדבר קיצוני אתה יכול לקרוא לו כך, אבל זה לא כיף, כבד בלשון. אז אתה קורא לו מדבר, סתם מדבר. ללא ייחוד.
אבל זה לא נכון, המדבר הקיצוני שונה מאוד. במיוחד המדבר שליד אילת.
כאשר אתה יושב על מצוק במדבר ומסתכל למטה, אולי מדבר עם חברים שאיתך, אתה יכול לראות שממה, אבל שממה מרהיבה. החול שבמדבר בדרך ככל צהוב, בוהק פה בצבעים. כי הכול גרניט ומינרלים. יש שם חול ירוק, ורוד, סגול, כחול, ורוד. אבל זה לא העניין, העניין פה הוא יותר מיוחד.
השממה, השממה שיש בכל המדבר הקיצוני הזה. היא מכל צדדיך, אפילו אם אתה מדבר עם חברים. אפילו אם אתם קבוצה של שלושים, אתה לא תרגיש את זה בכלל. המדבר כולו שממה, אבל אחת נעימה.
המדבר הקיצוני הזה…
הוא יופי של מדבר.
תגובות (3)
נחמד לדעת שאני לא היחידה שאוהבת את המראות האלה… והצלחת לתאר את זה כל כך מקסים!
אני גרה במדבר.. לא קיצוני, אבל מדבר חחחח וגם פה אני אוהבת לצאת החוצה למקומות שעדיין לא בנו עליהם דבר ולהסתכל על החול, על השילוב שלו עם השמיים, על עקבות הגמלים והנחשים שמסתובבים שם כמעט בכל יום..
אני יכולה להבין את ההרגשה הזו. מדבר זה מקום יפה. מיוחד, בדיוק כמו יערות.
כתבת את זה בצורה מדהימה! מסכימה עם כל מילה! :)
תודה רבה בנות.