מי רואה? פרק 3

וככה שכבתי על הרצפה. כמו יתומה שמחפשת מישהו. הרגשתי כל כך לבד הפעם.. כאילו אין יותר את אמא ואין יותר את מי לאהוב… אחרי טריקת הדלת של בן הרגשתי מאוימת כל כך. אבא לא אוהב אותי? למה התכוון בן כשאמר שהוא ואבא רוצים להיפטר ממני? להרוג אותי?
הייתי מיואשת וכנוסה בתוכי ששכחתי לגמרי על המעבר דירה.
יופי, עוד משהו רע… לעבור דירה… למה לי מגיע זאת? מעולם לא שיקרתי ומעולם לא עשיתי דבר רע. למה מגיע לי כל הדבר הזה? לכל אחד קורה משהו רע בחיים ולמה לי כל כך הרבה?
טיפות דם קטנטנות ירדו מתחת לחולצתי עד לאגן שלי. הרגשתי שהן קרות מאד. באותו רגע רציתי למות. לא ידעתי איך אני נראית ואולי מישהו עכשיו מסתכל עליי. ואני לא רואה את זה… יכול להיות שאבא נכנס לחדרי בסודיות ומתכוון לירות בי? הייתי מפוחדת ופשוט קיפלתי את רגליי והחזקתי אותן על הרצפה. נתתי לטיפות הדם הקטנות לרדת בשקט. לא רציתי לזוז. הרגשתי חלשה מלעשות זאת.
אז פשוט נרדמתי על הרצפה. חסרת אונים. בלי משהו או מישהו להיאחז בו.. לבד כל כך.. והייתי צריכה ללכת לבית הספר. אז כשאמא נכנסה מבוהלת לחדר ושאלה: "ליה! מה את עושה על הרצפה?!", אני רק עניתי לה בשקט, "אני חולה, אפשר להישאר בבית?"
אמא כמובן הסכימה. אך לא הבינה מה קרה לי כי נראיתי מפחידה באותו רגע של דממה. שכבתי על הרצפה הקרה בחדרי ולא ציפיתי לכלום. כשאמא ראתה את טיפות הדם היא נבהלה מאד. זכרתי שבן אמר לי 'אם תלשיני לאמא אהרוג אותך מתישהו', ודבריו הדהדו בראשי כמו פעמונים.
בסופו של דבר נרדמתי במיטתי החמימה וקיוויתי שסוף סוף מחר יהיה יום טוב..