סיפורי בריונות ~ אלה פרק 6

~בוקר~

מנקודת המבט של אלה :

אחותי ואמא שלי, רבו מהקומה למטה, אוף, יואו זה כזה מעצבן, התהפכתי, וכיסיתי את ראשי ,בכרית, כעבור שתי שניות, השעון המעורר צלצל.
היתה לי הרגשה, שהיום הזה, הולך להיות יום גרוע, לא נורא, מחר יום שישי, ונוסעים לדודה שלי.
התארגנתי, ציחצחתי שיניים, לבשתי טייץ שחור, חולצת מותן וורודה בהירה, ואויאנס זהב.
הסתרקתי, ועשיתי קוקו גבוהה, שנוטה לצד, שמתי איפרון שחור חזק, בתוך העין מלמאלה, ולמטה מסקרה, ובושם.
שמתי את התיק, על הגב, לקחתי את האייפון, וירדתי למטה, לקחתי סנוויץ, וכסף לאכול, ויצאתי מהר, שאמא ואחותי לא, יערבו אותי בריב שלהם.
והלכתי לכיוון, הבית ספר, בהרגשה שסוף סוף, יהיו לי חיים טובים, יש לי חברות, לא עושים עלי חרם, הכל טוב ויפה. (:

מנקודת המבט של עדן :

ישבתי על השולחן בכיתה, ועוד כמה ילדים לידי, כולם כבר ידעו, את הסוד של אלה, כל השיכבה, ברגע שהיא תגיע, החיים שלה יהפכו לזוועה.
לבשתי ג'נס נמוך שחור, וחולצת בטן בצבע באז', שייראו לי את העגיל בטבור.
אביאל, עוד לא הגיע, עם הוא היה יודע, מה אני עושה, הוא היה עושה הכל, כדאי לעצור אותי.
תפסיקי להציק לאנשים, עם היית במקומם, זה לא היה נעים לך, הוא כל הזמן אומר, אויש הוא כזה פאטתי.
כולם דיברו רק, על הסוד של אלה, ואני רק חיכיתי, לרגע שהיא תבוא, והדבר הראשון שהיא תרצה, זה להתאבד.

מנקודת המבט של אלה :

הגעתי לבית ספר, עברתי במסדרון, וילדים שחלפו על פני, הסתכלו עלי, וצחקו, לא הבנתי למה, אולי זה, בגלל הקוקו?.
נכנסתי לכיתה, ברגע שנכנסתי, כולם הסתכלו עלי, וצחקו, ראיתי את עדן, יושבת על השולחן כמו זונה, עם החולצת מיני שלה, ומחייכת אלי חיוך, שטני ומגעיל.
התיישבתי לבד, בקצה של הכיתה, הילדים עדיין הסתכלו עלי, הרגשתי כאילו, כל העולם מתהפך עלי.
הרגשתי שוב, כמו שנה שעברה, אחרי מה שקרה, פשוט לקחתי את הפלאפון, ונכנסתי לפייס, התחלתי לקרוא, סטטוסים.
נהייתי לחוצה, יותר ויותר, הצחוק הלועג הזה, לא הפסיק, הלב שלי דפק, חזק יותר, יותר הידיים שלי, והתחילו לרעוד.
פתאום הגיע, קבוצה של חמישה ילדים, ואחת מהם שאלה אותי, באמת שלחת ,לחבר שלך תמונה בלי חזייה? והוא הראה, את זה לכל הכיתה?.
באותו רגע, הרגשתי מטאור נופל לי לתוך הבטן, מבפנים צרחתי והשתוללתי, אבל מבחוף נשארתי המומה.
איך? אף אחד, לא יודע על זה, חוץ ממאי, ומאי בחיים לא תספר, ואז הסתכלתי, על עדן, היא חייכה אלי, ועשתה לי שלום, במבט מתנשא ומגעיל.
היא אמרה בקול רם, עם את רוצה, לשלוח גם לי, תמונה כזאת, אני מעדיפה שלא, וכולם התפרצו בצחוק.
אמרתי לה בפה חנוק, ובעיניים דומעות, את את תיכננת, את כל זה, כדאי שמאי, תספר לך, על זה.
את פשוט, זונה מסריחה, מופקרת, שמוכנה לשכב עם מישהו, בתמורה לשתי שקל, היא תקעה בי מבט זעום.
בחיים לא ראיתי אותה ככה, ונתנה לי סטירה, כל הלחי שלי, היתה אדומה, ושרפה, כולם הצביעו עלי, וצחקו.
קיללו אותי, וקראו לי זונה, רצתי לשירותים, נכנסתי לתא אחד, ופרצתי בבכי מר, לא זה לא יכול להיות, עד שהיו לי חיים חדשים, הכל מתפרץ, ונהרס שוב.
היה כבר צילצול, והחלטתי שאני חוזרת הביתה, אין שם כבר אף אחד, אני פשוט יישקע במיטה שלי, וייבכה, עד שיירדם, כמו בכל יום בשנה שעברה.
יצאתי, שטפתי את האיפור שנמרח, שמתי שוב מסקרה, ועיפרון עיניים, שלא ייראו שבכיתי, למרות שזה לא עזר כי כל העיניים שלי היו אדומות והלכתי.
ניסיתי לרוץ ככל האפשר, שאף אחד שאני מכירה, לא ייראה אותי, כנראה שזה לא עזר, כי אביאל ראה אותי.
הוא תפס לי ביד, ואמר אלה?, מה קרה?, בתוך הראש שלי אמרתי, זהו את אוהבת אותו, ואת רוצה לנקום בעדן, תעשי את זה פשוט, התקרבתי אליו ונישקתי אותו ……….

המשך מחר <3