קטע: מה זה אמא?

ריגשת אותי

ממש יפה

ובכן, אלינור, יפה מאוד. התחברתי לתוכן.
ככל שעוברות השנים, אני יותר ויותר מעריך את אמא. כל הכבוד.

בנוגע לעברית, כמה הערות קטנות.
"אמא היא זו" – בשום אופן לא "זה".
אוסף סימני השאלה בסוף כל משפט, אמור להיות אוסף סימני קריאה!
"נותנת" בנקבה, לא "נותן" בזכר. אמא היא עדיין נקבה.
"[את ה]הרגשה הכי טובה" – מושא ישיר בה"א הידיעה.
"שאהיה מאושרת" – 'אני' מיותרת, ונא להקפיד על אותיות אית"ן.
"מה כואב לי" – 'שהכי' מיותרת.
"ומודה לה" – 'עוד' מיותרת.
"(ו)אני רוצה" – וא"ו החיבור לעולם לא תבוא בראש משפט. ניתן לסיים את השורה הקודמת בפסיק, ואז ה-וא"ו נכונה.
"מאושרת[.]" – חסרה נקודה, יש לרדת שורה.
"להודות על הכל" – 'דבר' מיותרת, ובוודאי 'הדבר' שאינה נכונה.
"להגיד לה שאני אוהבת אותה" או "להגיד לך שאני אוהבת אותך", ואפילו "להגיד לה 'אני אוהבת אותך' [ללא שי"ן השימוש].
"זה מה שהכי משמח אותה" – ניסוח פשוט יותר ומובן יותר.
"אמא[,] אני אוהבת" – פסיק לאחר פניה.

לא באתי לדכא, אלא לשפר. המשיכי לכתוב.

אני לא גזען, אני שונא את כולם.