המשכו של הרומן שלי "שלשה ימים ועוד יום" פרק ט'
"רווית חזרה וטלפנה ליוני אהובה וסיפרה לו על השיחה המאד מאד נעימה עם הוריה והם נהנים מאד מהעוגה ששלחתם להם, "
"ואוו את רצינית אני כל כך שמח על כך. ההורים שלך אכן אנשים משכמם ומעלה וחבל שלא יידעת אותם בקשר אלינו אך בואי נשכח את העבר ונתחיל ברגל ימנית את היחסים ואת האהבה שאני אמשיך להמטיר לך כמו מבול ביום סגרירי וגשום".
"מתי את מגיע לארץ רוויתוש"????"בעוד 3 ימים ביום השלישי תאסוף אותי משדה התעופה וכבר קניתי מתנות לאחים המבריקים שלי ושנינו ניסע לביתם ונבשר כי החלטנו להתחתן "!!!!!
"אז את אומרת כי בעוד 3 ימים ניסע להורייך לבשר את הבשורה הנפלאה? רוויתוש אני רוצה לקנות להורייך מתנה כי הסכימו לוותר על המתנה שהיא כמובן בתם האהובה ד"ר רווית מור זהבי"
"ואוו איזה מתוק אתה כי המחשבות שלך תמיד בכיוון הנכון בכל נושא ונושא.
"בטרם התאהבנו כלומר בטרם התאהבת בי הייתי טורפת את השיעורים שלך הייתי מוצאת בכל משפט את האופטימיות שלך אותה אופטימיות הקרנת לכולנו ובי התאהבת חחח"
"עם יד על הלב החיזור שלי לא הניב מיד פרי, הייתי בידך כמו מריונטה עד שניאות לצאת אתי לבית קפה פינתי בניו יורק ושם כן שם זה קרה, שם נישקתי אותך לראשונה וטעמה עדיין בפי".
"תודה פרופסור יקר שלי גם טעמה של אותה נשיקה לנצח תהיה נצורה בלבי".
המשך יבוא
תגובות (0)