יש דברים שלא רוצים לדעת- פרק שני: מה פרוש הקולות?
שוב שמעתי את אותם הקולות מלחששים מאחורי, ביזמן שקרון ואני ניפגשנו בפתח ביתי כדי ללכת לבית הספר, אבל הפעם זה ממש עיצבן אותי אז שאלתי את קרון: " את לא שומעת את זה?"
"את מה?" ענתה לי. "את הקול המעצבן הזה." עכשיו זה כבר ממש עלה לי על העצבים אז היסתובבתי וצעקתי: "דיי! תפסיק את זה!" והקול הישתתק מיד. " למה צעקת?" שאלה אותי קרון. "את בטוחה שלא שמעת את זה?" שאלתי שוב רק כדי ליהיות בטוחה. ואז נישמע שוב הקול. קרון החווירה ולחשה עכשיו שמעתי…"
תגובות (6)
מקים!
בלי שום קשר למה שאמרתי מקודם אני כבר התחלתי ליקרוא את הסיפור
מקים!
בלי שום קשר למה שאמרתי מקודם אני כבר התחלתי ליקרוא את הסיפור
תודה רבה!
תודה רבה!
תשיכי את אליזבתא הקטנה פליזזזזז
שלום יקרה,
אהבתי מאוד את הסיפור שלך ואני ממש מצפה להמשך,
אך יש לי הערה קטנה או אפילו שניים,
ההערה הראשונה היא שהסיפור קצר יחסית לפרק,
אמנם אני מבינה שאת רוצה לעשות המשך אפילו זה יותר מדי קצר,
והמשפט הזה "עלה לי על העצבים" קצת לא ניראה לי בסיפור.
אני הייתי משתמשת ב"הייתי רוצה שיפסיק" או "זה כבר ממש נימאס"
אבל אני ממש מצפה להמשך והסיפור היה מדהים.
ממני בר,