פעם ראשונה שאני כותבת בחיים שלי, לא ערכתי כלום, כתבתי רק מתוך הלב.
בבקשה תקראו ותגיבו.
אני יותר מאשמח להערות בונות.

להתבגר| 1

01/02/2013 614 צפיות 2 תגובות
פעם ראשונה שאני כותבת בחיים שלי, לא ערכתי כלום, כתבתי רק מתוך הלב.
בבקשה תקראו ותגיבו.
אני יותר מאשמח להערות בונות.

האנשות. מהי? האנושות היא תהליך.
כל אחד מאיתנו עובר בתהליך.
מהילדות לבגרות, מעצב לשמחה, מתמימות לקשיחות.
התהליכים עוזרים לנו להבין על עצמינו יותר.

יצאתי מהשירותים, התחושה הלא נעימה אך הרגילה שחוזרת על עצמה כל חודש אפפה אותי הבטן מעט כאבה, והיה לי ריח טבעי, אמהי מעט, ריח של חום מעורבב בבושם דולצ׳י שהשפרצתי עלי הבוקר.
הלכתי בצעידה נמרצת חזרה לכיתת ביולוגיה.
״איך את מרגישה?״ שאלה אותי המורה לביולוגיה,אליזבט קיז, אשר לפני עשר דקות קטעתי את שיעורה מפני שכאבה לי הבטן. כמה אירוני, קורה לי תהליך ביולוגי בשיעור ביולוגיה.
״אני בסדר, תודה״ אמרתי בקול שקט למדי וחייכתי, למקרה שלא שמעה, חיוך תמיד פותר הכל.
צעדתי למקומי בסוף הכיתה והתיישבתי בכיסא.
״מה קרה?״ שאלה אותי אליס, חברתי הטובה ביותר וגם הילדה שיושבת מאחורי בשיעור ביולוגיה.
״זה…״ אמרתי לה, בטוחה שהיא תבין אותי.
היא נשפה בהבנה.
השיעור נמשך כהרגלו, למדנו על מערכת העצבים, על המחלות והאנשים החולים במחלות במערכת העצבים.
״לשיעור הבא, תסכמו בבקשה על החומר ותגישו לי. זה בונוס למבחן שיהיה לכם בעוד חודש.״ אמרה גברת קיז.

פתחתי את מנעול הכניסה הביתה, ועליתי לחדר השינה שלי.
נשכבתי על המיטה והבטתי בתקרה הלבנה, תוך דקות אחדות מצאתי את עצמי בשינה עמוקה.


תגובות (2)

תמשיכי. מהר.
עכשיו.
אני מחכה!
(:

02/02/2013 00:57

תכף כותבת המשך, שמחה שאהבת.

02/02/2013 03:14
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך