סולנית מקסימה בקונסרבטוריון בתל אביב

הוזמנתי ע"י חברתי לקונסרבטוריון שבו פורטת על הפסנתר בתה והיא אמורה לתת קונצרט סולו .

"ודאי השבתי , תודה שאת מזמינה אותי"

חברתי הייתה אלמנת צה"ל ואת בתה גידלה לבדה ללא עזרה של איש ומעולם לא נישאה פעם שנייה..

היינו חברות מאד מאד טובות והיא נהגה להתייעץ עמי ואני אתה.

החלטתי לקנות לי בגד חדש לכבוד האירוע וחיכיתי בהתרגשות לקונצרט הסולו שתנגן גוני המקסימה.

הגעתי לקונסרבטוריון ולשמחתי ראיתי כי המון צעירות וצעירים מילאו את הרחבה וחברתי הייתה מאושרת ומיד חיבקה אותי והודתה לי כי הגעתי לשמוח בשמחתה.

כשהחלה גוני לנגן עצמתי את עיני וחזרתי כמה שנים טובות אחורה כשאני ילדה קטנה מנגנת על פסנתר מגיל 4 עד גיל 7 בו נפסקה הנגינה כשעלינו ארצה.

המורה שלי ביקשה מאבי כי ידאג להמשיך את הנגינה שלי מאחר ואני צפוייה לגדולות בשטח המוסיקה.

בהפסקה רצתי לעבר גוני חיבקתי אותה חזק ואמרתי לה- מתוקה שלי אני צופה בעצמי , אינך מבינה למה דברי אמורים, בהזדמנות אחרת אספר לך על מה אני מתכוונת ובינתיים תמשיכי לרגש את כולנו ובפרט את אמא שלך.

הקונצרט הסתיים הגשתי לגוני צמיד זהב אשר קניתי בשבילה ונפרדתי מחברתי וגוני בנשיקות ובכל הכבוד.