עולם עצוב.

למה לי לחיות בעולם כל כך רע? מרושע? אנוכי?.
'כי יש לך את היכולת לשנות אותו' אמר קול בראשי.
לשנות אותו? אין לי זכות. אין לי כוח. ילדה קטנה כמוני לא יכולה לשנות עולם.
'גודל לא משנה. כוח לא משנה. וזכות יש לך' הקול אמר.
אז מה כן משנה? איך אוכל לשנות את העולם הנוראי הזה במו ידיי?
אני כבר כל כך מבולבלת. העולם הזה עצוב ואנוכי. בני אדם הורגים אחד את השני.
משתגעים. וחומדים. איך ילדה כמותי יכולה לשנות את העולם הזה?.
אני רוצה שהעולם הזה יהיה טוב יותר! אני לא יכולה לעשות אותו מושלם.
אף אחד לא יכול. אבל לפחות עולם טוב יותר. חיים טובים יותר.
אני לא רוצה רק לשנות את חיי אלה גם את חיי אחרים!
'אז למה את מחכה?. למה את פוחדת.' הקול אמר.
אני פוחדת כי אני לא יודעת איך אוכל לשנות את העולם. איך אוכל לשנות חיי אחרים.
כל בן אדם פוחד. או מרגיש. אחרת הוא לא בן אדם. אך איך אוכל להתגבר על פחדיי?
'אם את רוצה. שהחיים של כולם יהיו טובים יותר. את צריכה להכריח את עצמך.'
אבל..גם אם אני אכריח את עצמי. אני עדיין לא אקשיב לעצמי. אני אף פעם לא מקשיבה לעצמי.
אני רוצה שכל מי שקיבל את המתנה הזאת בשם 'חיים' יוכל להנות ממנה. ולא לסבול.
'תחליטי החלטות. תשכנעי את עצמך. תתגברי על הפחד! ותתחילי בקטן. תשני את הגישה שלך ואת חייך.
וככה תוכלי לשנות את חייהם של אחרים לאט לאט.'
קל לך להגיד. אתה לא בן אדם. אתה לא יכול להרגיש רגשות. אתה לא פוחד.
הפחדים שלנו הם המכשולים הכי גדולים. רגשות הם הדברים שחוסמים אותנו.
וגם הופכים את חיינו לשמחים. אני רק בת אדם אחת שלא יודעת מה לעשות.
אני יותר מידי טיפשה כדי לפתור את הבעיות של עצמי. בבקשה.
מישהו. תציל אותי. הראה לי את דרכי. תעזור לי לגלות מי אני ואיך להתגבר על פחדיי.
אני פוחדת. בבקשה. שמישהו יאהב אותי. ויביא אור לחיי. אני כלואה בעולם חשוך.
בבקשה. הצילו אותי מהחושך.