עוצמת את העיניים

את רואה את הירוק שבחוץ,אבל את לא מרגישות בו.
השמש שוטפת את פנייך, ואת לא רואה אותה.
העולם כולו מחליף צבעים. מתהפך, ולא אכפת לך.
כמה זמן תמשיכי להישאר בחושך?
כמה זמן יעבור עד שתתחילי לשים לב?
כמה זמן ישאר עד שהעולם ישנה צבע לשחור?
אני רוצה לחכת את המשקפיים שלך, ולגרום להם להעלם!
את לא רואה אותי או כל מישהו אחר…
מה אמא שלך ביקשה…לשמור על עצמך,זאת בקשה כזאת גדולה?!?!?
אין הנהה מלרוץ על גחלים ,הם רק שורפים כואבים!.
תפסיקי לרוץ ,תעצר.
תנשמי מהאוויר הצח,תשתי מים
את כל כך צמאה.כואב לי לראות אותך מתייבשת.
למה את עושה לעצמך את זה?
נהנת מצעקת הלאאאא,כשאת שותה מהמים השחורים.
מה אני עוד יכול לעשות?!
מה אני עוד יכול לעשות, כדי שתשימי לב אלי?
אני קורא בואוזנייך ואת לא שומעת
מלטף את פנייך ואת אפילו לא ממצמצת
מחבק אותך מעריף חום-ואת לא זזה ,ממשיכה את האצגה,מחכה להדרן שלא יגיע.
למה את מסרבת לבכות -להראות שכואב לך ,מכול מה שאת עושה לעצמך?
לפעמים אני חושב שאת לא אנושית -את לא הגיונית-שאת בכוונה מתעלמת ממני ומכול אחרי כל מה שאני עושה בישבילך .
רק תגיבי ,תעני על השאלות!
את לא עונה ,
אני לא נישאר ,אני הולך לחפש לי גוף אחר

-והנשמה עלתה למעלה-