פאדיחות של מתבגרות-פרק 10 (ספיישל ארוך)

וראיתי את אלי (אלינור)
"היי" אמרה
"היי,קרה משהו?" שאלתי
"לא,סתם..באלך לצאת קצת?" שאלה
"אממ אני נורא מצטערת אני דיי עסוקה" אמרתי לה,ראיתי שקרה משהו,קרה לה משהו!
"בואי תעלי דקה לחדר" אמרתי לה וסגרתי את הדלת
"תספרי את הכל ומהתחלה" אמרתי לה ונעלתי את הדלת שבחדר.
"לא קרה כלום" אמרה
"אליי" זירזתי אותה
"טוב,ההורים שלי נוסעים לאילת לשבוע" אמרה בעצב
"יפהה" אמרתי לה
"זה לא כל כך יפה כשאנחנו נוסעים ביחד עם משפחת 'כוהן' אווף" אמרה ונשכבה על המיטה. שתדעו משפחת כוהן הם החברים הטובים של ההורים של אלינור,יש להם שני ילדים אחת קטנה בת שבע בשם נועה ויש להם בן בשם דביר,שהוא מאוהב באלינור ואפחד לא יודע חוץ ממני וממורן..נכון שהוא חתיך אבל אלינור לא מרגישה אליו כלום…לפי מה שהיא מספרת.
"אויש בובי יהיה בסדר" ניחמתי אותה
"לא ניראלי" אמרה בעצב
"יש לי רעיון,אין כמו נחמה מגלידה קפואה טובה" אמרתי לה וסימנתי לה לחכות,חזרתי לחדר עם קופסת גלידה משפחתית וגמרנו חצי ממנה (אם לא יותר) הזמנתי את מורן לישון אצלי כמו תמיד
"הבאת את הלקים?" שאלתי אותה ברגע שנכנסה לחדר,באותו זמן סידרתי את המיטה הענקית שלי ושמתי סרט בדי ווי די
"כן,הבאתי את כל הקופסא" אמרה. למורן יש קופסא ענקית של לקים וקישוטים שקשורים לציפורניים וזה הלקים שהיא משתמשת ויש לה עוד לקים שהיא לא כל כך 'מתחברת' אליהם
ראינו סרט,הבאתי פופקורן שוקולדים,עשינו לעצמנו לק,עשינו פן..היה כיף ואז היינו עייפות אז סידרנו שוב את המיטה ועלינו לישון.
"בוקר טוב" אמרתי וזרקתי על מורן כריות
"אהאהאה" נבהלה
"מה קרה?" שאל תומר ופתח את הדלת מהר,אני ומורן החלפנו מבטים והתפקענו מצחוק
"אוווקי" אמר והלך,ככה זה במשפחתי
"יאללה בואי" אמרתי,שטפנו פנים (מלחמת מים עם האחים),התלבשנו (שעה מחליטות מה ללבוש) התאמנו בגדים חולצה לבנה גינס כחול ונעלי בובה שחורות,עשינו ביחד צמה לצד וירדנו למטה
"מה באלך לשתות?" שאלתי
"לא יודעת" אמרה וישבה בכיסא
"שוקו?" שאלתי
"טוב" אמרה,שתינו שוקו וקוראסון,לקחנו את התיקים ויצאנו לבצפר
"אז היום נלך ללשכת התעסוקה לנוער?" שאלתי
"כן,ואז נחזור לבית נחליף בגדים,ואני ישים את התיק בבית שלי ואני יבוא אלייך ונלך לפיצרייה" אמרה מהר כל כך שהתבלבלתי
"יום עמוס אה?" אמרתי בציחקוק
~~~~~~~~~~~~
"אז עם X כפול X שווה ל.. ס בריבוע" אמרה המורה,שונאת אותה
"רומי,את מקשיבה?" שאלה
"כן,כן" אמרתי
"בטח מקשיבה" אמר הילד שישב מאוחריי
"מה יש לך?" שאלתי בציחקוק
"מותק תירגעי" ענה
"אני שונאת שקוראים לי מותק" אמרתי בלחש ובעצבנות
"בסדר….מותק" רואים שהוא עושה בכוונה אז לא התייכסתי,הוא מסכיר לי את הילד שבפיצרייה
"אפשר מחשבון?" שאל דין (ילד שיושב שולחן לידי)
"בטח,אבל תחזיר" אמרתי ונתתי לו
"סבבה" אמר וחייך,חייכתי אליו חזרה
"הופה" אמרה ליאת (חברה שיושבת לידי)
"אל תסחפי" הזהרתי אותה
"חחחחחחח,טוב" אמרה ואז הגיע..