פאדיחות של מתבגרות-פרק 12

"נו,אז הצלחת להשיג כסף לפנימייה?" שאלתי את מורן בפאלפון
"אחרי הרבה שיכנועים,כן" אמרה
"ואוו,כיף לך" אמרתי בעצב
"למה?" שאלה
"ההורים עוד לא התחרטו?"המשיכה
"איזה התחרטו,אני צריכה לעבוד כדי להראות להם שאני מספיק אחראית כדי לטוס לניו יורק לבד" הסברתי
"הקטע הוא שאת באמת לא אחראית" אמרה מורן
"צודקת" אמרתי.
"רומי,יש לי ממתינה תכף אני ידבר איתך" אמרה מורן
"סבבה" אמרתי וניתקתי,ראיתי טלוויזיה,הייתי במחשב..שיעמום. ואז הפאלפון שלי צילצל. קיבלתי הודעה ממספר שאני לא מכירה
"רוצה לבריכה?" היה רשום
"מי זה?"כתבתי
"שיר,אני מהפאלפון של אמא שלי" שיר זאת בת דודה של מורן,הם באותה כיתה ואנחנו חברות טובות.
"ברור,אבל מתי?"כתבתי
"מתי שנוח לך" החזירה
"סבבה,אני ישאל את אמא שלי כשהיא תחזור" כתבתי
~~~~~~~~~
"בבקשה,בבקשה אני מתחננת" אמרה מאיה לאמא
"לא,אני לא מסכימה וזה סופי" אמרה אמא
"מה היא רוצה הפעם?"שאלתי את אמא כמאיה הלכה לחדר שלה עצבנית
"היא רוצה ללכת לקניון" אמרה
"ו..למה לא?"שאלתי
"עד שתיים עשרה בלילה,מה יש להם לעשות שם?"אמרה אמא
"ועוד ילדה בכיתה ו' מסתובבת בשעה כזאת,ברחוב..לבד" אמרתי
"אל תתערבי" שמעתי את מאיה צועקת
"תירגעי ומהר" אמרתי לה והלכתי לחדר שלי,הדלקתי את המערכת ושמעתי שירים
"תבואי ומהר" קיבלתי אסאמאס,ראיתי שזה הבוס..אמאמאמא מה הור רוצה,היום אני לא עובדת.
"אמא,אני חייבת לטוס,הבוס שלח לי הודעה" צעקתי מין החדר
"בסדר" אמרה. לבשתי ג'ינס וורוד זוהר כזה יפה,חולצה נופלת בצבע לבן ובגלל שהחולצה טיפה שקופה שמתי מתחת גופייה לבנה,נעלי בובה שחורות,אספתי את השיער לקוקו גבוהה וקלחתי את האיפון ויצאתי מין החדר. הלכתי למהר כדאי לא לאחר וראיתי שעבר רבע שעה מאז ההודעה, רצתי..
"צריכה טרמפ?"שמעתי קול. זה היה הבחור הקרצייה שאני עובדת איתו
"אני יסתדר" אמרתי
"בטוחה,כי אני לא בטוח שהבוס יקבל אותך אחרי איחור אופנתי שכזה ו.."
"בסדר,רק אם תסתום" אמרתי והוא עצר את המכונית,ישבתי בכיסא הקידמי וחגרתי חגורת בטיחות
"אז מה השם שלך,לא אמרת לי"אמר
"רומי,וגם אתה לא אמרת לי"אמרתי לו חזרה
"כל בחורה יודעת את השם שלי,איך את לא?" אמר..שוויצר!
"אני לא כמו כל הבחורות" אמרתי
"טוב,אם את מתעקשת..השם שלי טום" אמר והוא פשוט לחץ על הגז וטסנו..הוא נסע ממש מהר,הרגשתי כיאילו עומד להיות תאונה
"תזהר" צעקתי כשראיתי ילדה קטנה הולכת על מעבר החצייה
"ראיתי אותה" אמר ועצר בידיוק לפנייה
"אתה מטומטם,יכולת לפגוע בה" אמרתי לו
"יכולתי" אמר והמשיך לנסוע מהר,הוא חנה מאחוריי הפיצה. נכנסנו לחדר עובדים,לקחתי סינר,פינקס רישומים,והכובע שמצוייר עליו פיצה.
"קראתי לכם כי היום הזה עמוס למדי וגם..באים מהעירייה לבדוק האם אני בוס מצליח או כישלון…אז בבקשה אל תקללו את שמי הטוב" הסביר הבוס שי. באמת שיש לו שם טוב ולפיצרייה,הוא באמת בנאדם מולצח וטוב לב.
"שרית,לכי תתפלי בשולחן חמש,רומי,לכי לשוחן ארבע,טום,אתה לשלוש,אביעד ואושר לכלים,אמיר ודנה לכו להכין את המישלוחים ואלעד,שימעון ודני תכינו את הפיצות,בקופה נוי,אדר,וליאת..קדימה" אמר שי והלך.
"שלום,מה תרצו להזמין?"שאלתי את המשפחה שישבה בשולחן,אמא אבא,ושלוש ילדים
"אם אפשר בבקשה פיצה משפחתית" אמרה האמא
"אוקי,אמממ תוספות?"שאלתי
"מה אתם רוצים ילדים?" שאל האבא
"זיתים" אמר הילד הקטן
"תירס" אמרה הילדה הגדולה
"תירס" הוסיף עוד ילד קטנטן.
"אמממ,3 חתיכות של תירס,2 זיתים ושלוש בולגרית" אמרה האם
"אוקי,רוצים שתייה?"שאלתי
"בקבוק גדול של קולה" אמר האבא
"מצוין,שלוש דקות זה מוכן" אמרתי בחיוך,נתתי את ההזמנה לשימעון ואלעד.
"יום עמוס ביותר" אמרתי לליאת,ישבתי לידה בנתיים עד שהפיצה מוכנה,ושמתי לב שהמשפחה שהזמינה את הפיצה שרה שירי יום הולדת לבן הקטנטן, הוא נראה בן שלוש
"יאו תיראי איזה חמוד,יש לו יום הולדת" אמרתי בקול ינוקי לליאת.
"איזה נושי" אמרה
"יש בלונים במחסן?"שאלתי
"אני חושבת" אמרה,רצתי לשם ניפחתי במשאבה שלוש בלונים,כי זה מה שמצאתי ומיהרתי אליהם,ובידיוק הפיצה יצאה מהתנור.
"למי יש יום הולדת?" שאלתי ברגע שהגעתי לשולחן
"לי" אמר הילד החמוד
"ואוו,בן כמה אתה?" שאלתי והגשתי להם את הפיצה
"ארבע" אמר,ונתתי לו את הבלונים
"תודה" אמרה האמא
"אין בעד מה,בתאבון" אמרתי
"רק דקה,מה השם שלך?"שאל האבא
"רומי,למה?"שאל
"כי אני רוצה לשבח אותך לפני הבוס שלך,לא הרבה עובדים עושים את זה" אמר האב
"איך אתה יודע?"שאלתי
"בזמני הייתי עובד,והייתי בידיוק כמוך רק שלא הרבה עובדים שהייתי איתם עשו את זה,ואם הם עשו את זה…זה היה בשביל טיפ גדול יותר" אמר
"ואו,איזה אנשים" אמרתי
"כן,טוב תודה רבה לך" אמר וחזר לשולחן שלו.
~~~~~~~~~~~~~~
"אייה" שמעתי צעקה קטנה,ישר הסתכלתי מאחורי הלדפק וראיתי את שרית מתקפלת מכאבים
"מה קרה?"שאלתי
"נכוותי" אמרה והראתה לי את ידיה,הם היו אדומות
"ואוו,טוב לכי תשטוף ידיים אני ינקה את השולחן" אמרתי לה ולחקתי את המגבת
ניקיתי את שולחן חמש ואת שולחן שלי ומצאתי מאה שקל והיה בו מכתב 'בשבילך רומי,עשית עבודה נהדרת' ואווו…הייתי בשיא ההתרגשות! כי לא הביאו לי טיפ כזה גדול או בכלל טיפ!!
ואז רצתי לדפק והריצפה הייתה כל כך חלקה,אז עם עושים 1+1 אני..החלקתי על הריצפה הרטובה!!