פאדיחות של מתבגרות-פרק 14 (תקראו בבקשה)
"חכי" שמעתי את אותו הקול ומישהו מחזיק את ידי
"מה?"שאלתי כשראיתי את טום
"אני מצטער" אמר
"אתה?"שאלתי
"כן,אני מצטער" אמר. שנינו עמדנו בגשם השוטף…והוא מצטער!
"על מה?על מה אתה מצטער? על זה שפגעת בי במשך זמן רב,על זה שפגעת בי מול כל העבודים? מהיום הראשון זה התחיל ברגל שמאל,חשבתי שאולי אפשר להתחיל התחלה חדשה ואתה מצטער אז פשוט תתפוס את הרגליים שלך וטוס ממני לפני…" ופתאום הוא עצר אותי בנשיקה סוערת, ניסיתי להשתחרר אבל לא הצלחתי…
"סולחת?"שאל אחרי שהתנתקנו אחד מין השנייה.הוא תפס את שני ידיי ככה שלא יכולתי לזוז
"פשוט תעזוב אותי" אמרתי והוא שיחרר אותי..לא הסתכלתי אחורה פשוט רצתי לבית! בבכי..
"זה לא יכל להיות" מילמלתי לעצמי
~מנקודת המבט של טום~
"לך אליה" אמרה שיר
"לא בשביל מה?"שאלתי
"תגיד אתה מטומטם?"שאלה דנה
"מה יש לכם?"שאלתי ועמדתי
"לך אלייה" כולם אמרו בפה אחד
"אחי,אם אתה אוהב אותה כמו שאמרת לי,לך אליה..תגיד לה את הכל עכשיו" אמר גדי
"תודה אחי" אמרתי ורצתי בגשם אליה..ידעתי שאם אני יגיד לה..היא לא תסלח לי!
"חכי" קראתי לה,היא לא ענתה
"חכי" קראתי לה שנית ותפסתי את ידה. (את כל השאר אתם יודעים…)
אחרי הנשיקה עמדתי ככה בגשם,מסתכל עלייה לאט לאט נעלמת לי מול עני,אחרי שלוש דקות ככה שנשארתי עומד הרגשתי יד מונחת לי על הכתף.הסתובבתי וראיתי את גדי,פעם ראשונה שאני ככה.
"היא הלכה?"שאל
"כן" אמרתי בעצב
"בוא לפנים" אמר,התקדמנו אל הכניסה והסתכלתי שוב אחורה לראות אולי יש סיכוי קטנטן שהיא שם, אך לצערי היא הלכה..
תגובות (0)