פאדיחות של מתבגרות-פרק 16 (תיקראו בבקשה)

ואז שמעתי את רכזת השכבה אומרת לשבת,סקרטי בעניי את האולם ואז אני רואה את מורן שומרת מקום.
"תפוס?"שאלתי שהגעתי אליה
"עכשיו כן" אמרה בחיוך רחב
"מעניין על מה הם ידברו" אמרה
"כןן,ממש מעניין" אמרתי
"את הולכת לעבודה היום?"שאלה אותי
"אם יש ברירה,איך אני יכולה להשיג עוד 1,000 שקל בשבוע?" שאלתי טיפה עצבנית
"תמניכי את הקול,וחוץ מזה…בסוף את תגידי לו להתראות תעשי לו את המוות כמובן ביום האחרון שלך" אמרה לי מורן בחיוך מרושע..זה כבר לא סימן טוב!
"מורן,אני לא עד כדי כך רעה אבל אהבתי את הכיון שלך" אמרתי לה
"תלמידי יקרים,התכנסו לכאן…" שמעתי את המנהל קורא מדף שלו לפחות שעה ומה שהצלחתי להבין זה שגדלנו בשנה..
"משעמם" לחשתי למורן
"הכי שיש" אמרה,הסתכלתי אחורה לראות אם אין מורים או משהו ואני רואה 3 זוגות עניים שמסתכלות עליי כיאילו רצחתי מישהו…ואלה היו המורים.
~אחרי רבע שעה~
"אז תלמידים יקרים,במשך הקיץ תשמרו על עצמכם,אל תיפלו למלכודות מסוכנות,יהיו אמיצים..ותחזרו אלינו בראים ושלמים" סיכם המנהל,כולנו יצאנו מין האולם הקטן והלכנו לביתת…חבל שבאתי יום מבוזבז,אבל הייתי חייבת בגלל התעודה
"בואי נחליף" הציעה מורן,החלפנו תעודות וראיתי את הציונים שלה
"מאה,מאה,תישעים ושלוש..אוי אוי תישעים ושלוש..מה כבר עשית בשיעור?"שאלתי אותה בציניות
"רק לא הקשבתי" אמרה וצחקה,הלכתי לבית.. "היוש" אמרתי כשפתחתי את הדלת.
"שלום" אמרה אמא ונישקה אותי במצח
"כן,שלום" אמרתי ושיפשתי את האודם
"לאן זה?"שאלתי
"סידורים" אמרה ויצאה מין הדלת
"לפחות אני לבד" אמרתי לעצמי,הכנתי ספגטי וטיגנתי שניצלים,כל הבית היה בריח של השניצל.. הכנתי כמות גדולה יותר כי אחים שלי חיות.
אכלתי לבדי את האוכל ואז ראיתי טלוויזיה,שיגרה..חיכיתי לשעה 15:30 בשביל שאני יצא מהבית.
עליתי לחדר התקלחתי,אספתי את השיער לקוקו גבוה,שמתי את הכובע המגעיל הזה,שמתי אותו על הראש,התאפרתי טיפה..שמתי גופייה שחורה ושורט כחול ג'ינס קצר,נעלי אולסטאר שחורות ויצאתי.
הלכתי ברגל לעבודה כי זה קרוב,לא ממש אבל זה קרוב.
נכנסתי אל הפיצה ולקחתי את הסינר השחור והפניקס רשימות ביחד עם העט
"היי" שמעון אמר לי
"היי" אמרתי,לא היה לי כוח לאף אחד אחרי מה שקרה..לא רציתי להגיע בכלל אבל,אין ברירה.
"מה קרה?"שאלה שירה
"אין לי כוח לאף אחד,פשוט באלי לגמור מוקדם" אמרתי
"שלום,מה תירצו?"שאלתי את האנשים שישבו בשולחן,הם ניראים צעירים,שלוש בנים ושתי בנות
"פיצה משפחתית עם,מה אתם רוצים?"שאל נער עם עניים כחולות
"זיתים" אמרה אחת נראת חמודה
"תירס?"שאל בלונדיני אחד
"אממ,פיצה משפחתית עם שלוש זיתים שלוש בולגרית ושתי תירס" אמר בחיוך זה עם העניים הכחולות.
"אוקיי,שתייה?"שאלתי
"קולה" אמרה עוד בחורה
"סבבה,עוד חמש דקות זה יהיה מוכן" אמרתי וניגשתי לשמעון שמכין את הפיצות
"הזמנה" אמרתי ונתתי לו את הפתק,הלכתי אל המקרר ולקחתי קולה וחפיסת כוסות.
"בבקשה" אמרתי ונתתי להם את הקולה
"תודה" אמר וקרץ לי זה עם העניים הכחולות,חייכתי אליו וחזרתי לשמעון ראות מה קורה עם הפיצה
"מתחיל איתך אה?"שאלה שירה
"תירגעי אני הכי לא בעניין שלו" אמרתי לה
"מוכן"אמר שימעון ונתן לי את מגש הפיצות
"בבקשה,אממ רוצים מפיות או עוד משהו?"שאלתי
"אממ לא תודה" אמרה בחורה עם שיער שחור חלק ועניים ירוקות,היא מהממת
"אוקי" אמרתי
הלכתי אל חדר העבודים שזה המטבח וישבתי שם על שרפרף היחד שנותר שם.
"מה קרה?"שאל שימעון,הוא הכי גדול מכולם אבל מבין את כולם ממבט אחד,אין עליו
"כלום" אמרתי
"את כמו הנכדות שלי,את יכולה להגיד לי מה קרה,זה נשאר בנינו" אמר בחיוך רחב,שתמגלה שיש לו גומות
"סתם,פשוט…אני לא מרגישה פה בנוח..ועוד מעט אני עוזבת אבל..לא יודעת" אמרתי מנסה להגיד אך ללא הצלחה
"למה את מרגישה לא בנוח,עשו לך משהו?"שאל
"סוג של" אמרתי
"עוד הזמנה" אמרה איילת
"רומי,תתעודדי..החיים עוד לפנייך למשל איפה עוד תיראי גבר בן 56 מכין פיצות?"שאל צוחק
"צודק" אמרתי וצחקתי
"את רואה,עכשיו השולחן שלך מחכה לך" אמר בחיוך
לקחתי נשימה וצעדתי לעבר שולחן 4
"כן?"שאלתי
"אממ,כמה זה?"שאל זה עם העניים הכחולות
"יוצא לכם…25" אמרתי לאחר שחישבתי
"בבקשה" אמר והביא לי חמישים שקל
"דקה העודף" אמרתי כשראיתי אותם יוצאים
"זה בסדר" אמר והביא לי נשיקה בלחי..אמאמא מלח מים מלח מים….