פנימיית ארגון. פרק 4. "סאם."
** סליחה על האיחור, דברים לעשות ^^ יש אנשים שזמינים ביום שישי\ שבת? כי אני רוצה להעלות, אבל אני פוחדת שלא יהיו תגובות.**
פרק 4:
סאם ישב על מיטתו, מתחיל לפרק את המזוודות. הוא בעצם לא פירק שום דבר, בעיקר כי אנשים הסתובבו סביבו כל הזמן. לרוב זה מחמיא, אבל לפעמיים זה מעצבן. חשב סאם.
הוא הביט פעם אחרונה במראה, לפני שעמד ללכת ללימודים.
שיערו הבלונדיני היה פרוע, מה שהחמיא. עיניו הכחולות נצצו ושינו המצוחצח סנוור.
הוא יצא מהחדר, עם תיק על גבו. ברור שהתיק היה מותגי, של המותג הכי יקר. תמיד סאם דאג לזה, להרשים את כולם. מבוכה אחת קטנה וכולם ירכלו עלייך.
הוא ניגש למזכירה, לשאול את כיתתו. המזכירה הממהרת הקלידה בחיפזון ואמרה את כיתתו במהירות.
"ח4" לא היה ברור לסאם מה היא אמרה אך במידי המזכירה דחפה אותו מהתור ועוד אנשים אייתה.
הוא חשב במעורפל שזה ח4 והחליט לקחת את הסיכון.
הוא נכנס לכיתה.
קבוצה קטנה של תלמידים ישבה בצורת ח', כשהשולחנות מאחוריהם, בקיר, והכיסאות מלפניהם.
אחת הייתה נראית מוזנחת, עם בגדים מלוכלכים, שיער מבולגן, פנים יפות אך מעט מלוכלכות. עיניה היו ירוקות והשיער שלה היה בגוון שטני. הוא גם זוכר אותה מהמזכירות.
אחת הייתה קצת מוזרה, פלטה דברים מבולבלים, עם פס אדום בשיער חום חלק ועיניים כחולות כהות.
היא דיברה עם המוזנחת, והמוזנחת רק ענתה לה באדישות.
אחרת הייתה נראית די יפה. היא הייתה מוכרת לסאם ולאחר כמה דקות הוא נזכר. החברה של ג'ק!
היו לה עיניים ירוקות ושיער שטני ארוך. סאם התבאס שהוא לא יכול לצאת אייתה לדייט, כי היא חברה של ג'ק. בדרך כלל לא הייתה לו בעיה לפתות את החברות של הגברים ולגרום להם בלי לצאת אשם, להיפרד מהחבר שלהן. אבל הפעם, זה ג'ק. הוא לא רוצה להודות בזה, אבל ג'ק די מפחיד אותו. הוא יודע שבזמן שג'ק מתעצבן זה הסוף שלו. הם נראים השרירים של השכבה, אבל סאם יודע שג'ק יותר חזק ממנו.
ג'ק לשמחתו של סאם, לא היה בכיתה. סאם נשם לרווחה.
כאשר הביט ליד נוי, הוא ראה עוד בחורה אחת. היה לה שיער שחור מעט פרוע ומתולתל בקצוות אשר אסוף בקוקו, עיניים חומות כהות שנוטים לחשוב לשחורות, עור חום כשוקו וגובה ממוצע. היא רק השפילה את מבטה בשקט.
הבנים קפצו כשראו את סאם. הסתובבו סביב ורק החמיאו לו. הוא רק חייך את החיוך המסנוור שלו וענה לכל שאלה מחמיאה.
"איך אתה מצחצח ככה את השיניים?" שאל אחד.
"איך העיניים שלך כאלה יפות? קנית עדשות?" שאל אחר.
"איך אתה כזה חזק? אתה עובד בחדר כושר?" עוד אחד שאל.
"אפשר לקנות ממך שלמות?" השאלה שהכי מצאה חן בעיניי סאם.
הוא שוב הביט סביב וראה בן אחד יושב בצד. היה ניראה שהוא לא התעניין בסאם. הבן רק שתק. פניו היו נראות די רציניות. היו לו שיער שטני בהיר ועניים טובות לב בצבע תכלת אפרפר. הוא היה גבוהה וחזק. פניו היו נאות והוא היה ניראה סמכותי.
סאם התיישב. המורה הגיעה. כולם קמו יחדיו. תמיד היו קמים כשמורה מגיעה לכיתה.
"תשבו בבקשה." היא חייכה. השיער שלה היה חום מקורזל, עם עור שחום והיא הייתה נראית בגיל החמישים לחייה. "אני אהיה המחנכת שלכם." אף אחד לא נאנח, אבל גם אף אחד לא התלהב.
"חצי מהאנשים עדיין לא הגיעו, בעיקר כי הצלחנו להודיע רק לחצי מהרשומים שהלימודים מתחילים היום ולא מחר."
"אם יהיה כפול ממה שעכשיו, נראה לי אני אירמס." רטנה הילדה המוזנחת
"חחחח ffgdsc" הילדה שלידה צחקה ופלטה מילים בצרפתית. או שזה היה סתם שטויות. אבל היה לה מבטא.
"מה מצחיק?" שאלה.
"מצחיק." הצרפתית אמרה ואז שתקה במבוכה.
"טוב- אז נעשה היכרות!" התעלמה המורה מההערות של התלמידים. "דבר ראשון- קוראים לי מירה. איך קוראים לילדה החמודה עם הפס האדום?" מירה המורה הצביעה על ילדה שהייתה לידה. הילדה קמה על מקומה והציגה את עצמה.
"אני מארי אורלן שארל. אבל אתם יכולים לקרוא לי אורלן." חייכה אורלן.
"יש משהו שמייחד אותך?" שאלה המורה.
"אני צרפתייה." השיבה.
"יופי. תלמיד הבא." חייכה המורה והתלמידה שישבה לידה קמה.
"אני רז." היא הייתה הילדה המוזנחת. סאם החליט לקרוא לה ככה עד ששמעה את שמה. "אין לי שום דבר מיוחד. חוץ מזה שהדודים שלי עשירים." היא רטנה.
"זאת פנימיית יוקרה! את לא היחידה!" קרא מישהו מהילדים.
"מה אכפת לי?" השיבה רז וישבה.
"תלמידה הבאה." מירה ניסתה לחייך אחרי ההתפרצויות המעצבנות.
"אני רו." אחת קמה, הילדה עם עור החום כמו שוקו הציגה את עצמה. "אין לי משהו מיוחד, חוץ מזה שאני קצת חכמה." היא אמרה בקול חלוש. סאם כבר אמר לעצמו, נהדר החנונית של השנה.
החברה של ג'ק אחריה קמה. המורה לא אמרה מילה.
"אני נוי. נוי אטר." היא חייכה.
"רגע, את אחות של רון אטר?" שאל אחד. כולם היו המומים ומתרגשים.
"כן." הנהנה. "וזה הדבר המיוחד עליי."היא צחקקה. הגברים די חיבבו אותה, אבל כולם ידעו שיש לה את החבר אחד הקשוחים של השכבה.
אחר כך עברו הבנים.
"אני פיטר." קם הבחור שבפעם הקודמת לא התייחס לסאם. דבר שהכעיס אותו. "אין כמעט שום דבר מיוחד עליי, חוץ משהייתי די מנהיג בבית ספר הקודם שלי." הוא דיבר בקול חזק ורם, שגרם לסאם לחשוב עוד אחד שחושב שיעקוף אותי. הוא גלגל עיניים בחוסר חשיבות.
תגובות (16)
זה ממש יפה ואני גם ממש אוהבת את הכתיבה שלך <3 תמשיכי ככה (:
אורלן! לא מארי!
קראתי את הפרק הזה עכשיו,כעת אקרא את הפרקים הקודמים.
אני אוהבת את הכתיבה שלך! ^^
אופססס התבלבלתי, אני אתקן אורין.
ותודהה!!
שלושה תגובות ווהו!
לילו (כמו לילו וסטיץ'! נכון מגניב?) אני פנויה לחלוטין ביום שישי, וגם ביום שבת בערב אין לי בעיה D:
פרק נהדר, וממש כיף להכיר את הדמויות. סאם פשוט הורג אותי עם התיוגים שלו! XD
כמוד שכזה 3> (כמוד זה עיוות לחמוד אבל אני אומרת את זה כזה את יודעת כמו ק')
לתקן עכשיו!
תודה רבה =] ואורין, תיקנתי.
ייאי ג'ק הוא אחד החזקים בשכבה ^_^
יש לי הערה : את רושמת בכל פרק את אותם התיאורים תנסי משהו כמו
"פניה נראו עדינות ומוסגרו על ידי שיערה השחור שגרם לעיניה לנצוץ "
או משהו בסיגנון הזה חוץ מזה פשוט מושלם .!
יואו איזה סיפור מושלם היתמכרתי!!
יאיי חבר שלי אחד החזקים!!
מהמםםםםם
כן שמתי לב, פשוט קצת קשה לי למצוא תיאורים.
אבל תודה על ההערה :)
כי זה מנקודת מבט שונה אז צריך שוב תיאורים וזה.. אני אמשיך מחר אני חושבת. אבל אני חוזרת באחד וחצי אז אני חושבת שלא יהיו תגובות…..
ותודההה :)
לא ראיתי קודם את המחמאות חחח
יאללה תעלי !! חח היתמכרתי לסיפור
ודרך אגב פיטר לא ממש מחשיב את עצמו כמנהיג
אבל כתבת לי שהוא מחשב את עצמו ככה…
אם את רוצה שזה יהיה מדויק את חייבת גם לדייק בעצמך..