פרישה? הפסקה? i don't know!

אתה במילא לא קורא את הסיפור שלי, והכתיבה שלי לא משתפרת, וזה לא שאני לא אבוא להגיב מדי פעם…

זה לא שאין השראה. השראה יש והרבה. הבעיה היא שאני לא מצליחה לכתוב כלום. אני לא מסוגלת. אני מרגישה אני עומדת למות כבר בנוסף למה שקורה בעולם האמיתי ואני לא יכולה יותר.

אני לא מסוגלת ממש לקחת הפסקה לא מפה ולא משם. והכל קורה בבת אחת. ואני נכנעת.
שמת לב שאתה היחיד שעדיין רוצה אותי כאן? כל השאר כבר וויתרו… אני מבינה אותם ^^

וויתרו?
אני לא וויתרתי.

תודה יוקי, את מעודדת אותי ^^" אני לא יודעת, אני חושבת על הפסקה קצרה אל קשה לי לעזוב כי אני אוהבת פה הרבה אנשים…

יש לך משימה!
את הולכת לקרוא את השיר שהקדשתי לך ואת ה"יוקי" שהקדשתי לכולם.
מתאפסת על עצמך.
מבינה שזה משבר שיחלוף ושאנחנו לא יכולים בלעדיך ואז את כותבת מכתב סליחה על נסיון לרצח חברים יקרים והכול שב על מקומו בשלום.

קראתי.
עכשיו אני מלאת קנאה באנשים שמסוגלים לכתוב כמו שצריך כשאני תקועה עם הקללה הזאת.

את נזק לעצמך.
צאי מזה כבר!
לא צריך לכתוב כול יום.
וכתיבת סיפור בהמשכים זו משימה קשה.
שכול מי שבאמת תורך במלאכה יודע שכול פרק זה לפחות יומים אם לא יותר. בדרך כלל יש מחסומי כתיבה במצבים האלה.

אני כבר הרבה זמן מנסה לצאת מזה, אבל הגעתי לתקופה הזאת שהכל נשבר. שאני לא יכולה יותר לשקר לעצמי ולומר שאני אוהבת מה שאני כותבת, או להסתכל על הציור שלי ולומר הוא יפה. אני לא מסוגלת עוד לראות משהו שאני עשיתי ולומר "זה לא רע" כי זה רע ואני שקרנית גרועה.
במיוחד בכתיבה שלי.
אני מאכזבת את עצמי.
ואותך.
ואת כולם.

אני לא יודעת ממה ההתדרדרות, אלו רעיונות ישנים שתמיד היו שם ועכשיו אני מנסה אותם, זה לא שפתאום יש זרם ענק של רעיונות… אני לא יודעת, אני כבר באמת לא יודעת, אני לא יודעת מה קורה איתי ואיך ואיפה לא בכתיבה ולא בעולם האמיתי, וכבר נמאס לי שלא הולך, ואני רוצה שילך, וכלום לא הולך, בשום, פאקינג, מקום לא משנה כמה אני מנסה ונמאס לי מזה.
סליחה, אין לזה שום קשר למה שכתבת.

זה בסדר :)
את יודעת מה קרה לי פעם? היה לי סיפור. עלילה, דמויות, התחלה, עולם.
אתחלו לי את המחשב והקובץ נמחק.
ואז במשך מלא זמן פשוט לא יכולתי לכתוב מילה. כל פעם שניסיתי לשחזר – זה יצא נורא. פשוט ככה.
אבל בסופו של דבר, יוצאים מזה.

ואני מתכוונת לזה שפירסמת קטע בשעה. קצת כאילו סיימת ושחררת, בלי לעבד את זה קצת. יכול להיות שזה גורם לזה קצת.

אני עובדת על זה, אבל זה יוצא כל כך זוועה ואז אני עוברת על זה ומנסה לתקן אבל זה פשוט יוצא גרוע יותר… ואז פשוט חבל לי למחוק את זה כי הכרחתי את עצמי לשבת ולכתוב את זה… ואני פשוט לא יכולה לכתוב… ואני לא רוצ לצאת להפסקה כי ההפסקה האחרונה שלי הייתה ארוכה מדי וחזרתי חלודה להחריד…
כבר כואב לי לקרוא מה שאני כותבת…
חזרתי לשם…

לדעתי, זה לא הפתרון. אם ככה, זה פשוט ימשיך באותה הדרך. את תפרשי, תחלידי, תשתפרי בהדרגה, תגיעי לשיא, תידרדרי ותפרשי שוב. זה קצת חבל, לדעתי.
אתה באמת רוצה שאני אראה לך איזה קטעים גרועים אני כתבתי? ועוד ממש לא 'בתחילת הדרך' או משהו. זה עניין של השתפרות. לפעמים יש זמנים טובים פחות וחלק יותר.

אני לא מדברת על פרישה מהאתר, רק פרישה מהכתיבה. לכמה זמן. לא יודעת. אולי אני אתאמן קצת על כתיבת שירים, אבל…
אני לא יודעת, ככה תמיד זה עבד וככה זה עובד. אני אוהבת להשתפר אחרי שאני מחלידה, אני רק שונאת כשאני מסיימת את השיא ומתדרדרת חזרה.
זה נשמע כמו סיזיפוס גם לך?
אני סיזיפוס. האל נתן לי העונש לסחוב אבן גדולה וכבדה לראש הר גבוה ובכל פעם שאותה אבן תהיה בפסגה, היא תתגלגל חזרה למטה.

אז בואי נסגור על דבר כזה:
אני נותנת לך שבוע. שבוע חופש. את לא מפרסמת שום קטע, אני לא מציקה לך. חופש.
כשעובר השבוע, את כותבת. ומאז – נראה *מבט מאיים*

תודה, אני לא חושבת שפרישה זה הפתרון הנכון אבל זו כבר האופציה האחרונה שנותרה לי…

ממש לא! אל תתייאשי כל כך מהר! הכתיבה שלך מעולה! אבל זה משהו שחשוב להתמיד בו. אם תפרשי זה לא יעזור

אני יודעת שחשוב להתמיד, מההפסקה האחרונה שלי חזרתי חלודה להחריד… אבל הכתיבה שלי הייתה מעולה, נראה לי שהשתמשתי ביותר מדי שמן ועכשיו היא מוגזמת, שזה פשוט מדרדר אותה. וזה לא הולך למקומות טובים.

אז תורידי קצת מהשמן ותחזרי להיות כמו שהיית!

זה לא קל כל כך. הוא זלג מהכתיבה שלי והמיס כל מה שהיה סביבי, עכשיו אני נותרתי לראות את הכל נשרף וזה רק באשמתי. אין לי לאן להוריד את השמן. הכל סביבי בוער.

נו?
זו כבר כתיבה משתפרת.

איפה היא משתפרת?

בשמן!

לא הבנתי.

זה לא קל כל כך. הוא זלג מהכתיבה שלי והמיס כל מה שהיה סביבי, עכשיו אני נותרתי לראות את הכל נשרף וזה רק באשמתי. אין לי לאן להוריד את השמן. הכל סביבי בוער.

מוכר לך הדבר?
טוב, את מייאשת אותי בעצמך :|

אני ל הבנתי איפה השיפור. במטאפורה או בתגובה עצמה?

ווא- אוקיי, זה היה מפתיע.
ו… זה אם* את עוזבת… [אם בא' זה תנאי, זה קורה אז זה קורה. עם בע' זה ביחד עם…]
אל תבכי בבקשה, זה לא שווה את זה. תודה שהגבת ככה, לא חשבתי שמישהו [חוץ מיוקי, אולי] מרגיש ככה… ולמען האמת יש הרבה שלא נכנסים אבל עליהם אני פחות מתלוננת. אני רק אומרת, זו תקופה יבשה, זה הכל. והיא מייבשת אותי עד הטיפה האחרונה…
ו… לא יודעת, האתר מתנהל כאן יפה בלעדיי, אני לא רואה סיבה למה שלא יתפקד כמו שהוא עכשיו… *אנחה* חכי רגע ואל תתקפי עדיין, אני צריכה לכתוב עוד תגובה

חיימי שלי את !!!!
ואל תחשבי שום דבר האחר אני קובעת לך עובדה: בלעדייך-האתר-לא-מתקיים נקודה!
ואת חשובה לכולם פה ואני שמחה שאת מחליטה לא "ליפרוש" ואני בטוחה שתחזרי לכתוב כמו שאת אוהבת כי הכתיבה שלך עכשיו כבר מפילה אותי בקסמיה!
טוב יצאתי קצת קיטשית אבל עיזבי אני שמחה שאת נשארת
נשיקות ולילה טוב
פרינססה♥

לילה טוב, תודה רבה לך.
לא, אני באמת מתכוונת לזה. תודה לך.

בבקשה חיימי ותמיד תזכרי שלפחות אדם אחד(אני) צריך אותך כאן
נשיקות

כבר החלטתי להישאר במילא, אבל תודה רבה על התגובות~ נחמד שאתם מעודדים אותי אפילו אחרי שכבר אמרתי שאני נשארת~

ואם תערפי את ראשי, הוד מעלתה, הרי שאיך אני אוכל לכתוב?