ראיתי פעם איש

אני ראיתי פעם איש
אני הסתכלתי עליו הרבה, הרבה מאוד אפילו הייתי אומר ועדיין אין לי דרך אחת לתאר אותו.
לפעמים הוא היה נדמה לי כפחדן, לא ברמות חריגות אבל עדיין פחדן.
הייתי מבולבל מרמת היהירות שלו שהרי לא הלכה יד ביד עם הביטחון העצמי הלא יציב שלו והפרקים ההולכים והפוחתים בזמן שהוא הופיע. תכונה אשר הייתה חיה לצד סבלנות בלתי מתאפשרת לסביבתו ואף לעצמו, או שאולי הייתה זאת בכלל הייתה הפחדנות שדיברה כל הזמן.
פעמים הייתי גם מסתכל מהצד על האוהבים אותו וראיתי כי הם אוהבים אותו אך לפעמים היה נדמה כי גם מרחמים עליו ומשחקים באיזה משחק על מנת שישמח. או שפשוט עודדו אותו להיות יותר ממה שחשב שהוא, לא יודע מה הלך שם אבל הייתה שם אהבה.

איזה ערך- אהבה

ערך שלא מעורער, לפחות לא בחוגים שאני מסתובב בהם.
השווה להטיל ספק גם בו? לא במרגש עצמו, אלא לקדושת הכמיהה ועליונותה, שאינה קיימת משום מקום מלבד ראשי, אולי מסיבה טובה ואולי זאת גם סתם עוד שטות.