רונה-זאת אני -החזרת הסיפור.
ריח צחנה בערר באפי …שלי לא הפסיקה להשתעל מרוב האבק….
לא היה אפשר שלא לשים לב לקורי העכביש שכיסו את כל קירות הדירה. בחלק מהקירות בדירה היו חורים שחורים מוזרים ובעיקר מפחידים,באותו הרגע רציתי לברוח ואפילו לא היה אכפת לי לגור ברחוב!
בעוד שאני ושלי מנסות להתרגל לדירה המזעזעת הזאת אמא נכנסת….שלי הייתה בהתקף שיעול….אך אמא נכנסה הולכת בעדינות על נעלי העקב שלה ונוגעת קלות בקירות המאובקים..במקום לקחת את שלי ולטפלה היא רק הביטה בי ואמרה:"רונהלה אני חייבת ללכת להתאורר לשעה,את תוכלי להשיאר עם שלי נכון?"אני הנהנתי בראשי.אמא החליפה לבגדים חגיגים ושסגרה את הדלת אמרה,ביי חומד דאגי עד שאחזור לנקות פה קצת…..
כשאמא יצאה מהדלת,את האמת שלא היה לימושג מה לעשות ,לא רק עם שלי,אלא בכלל! לא היה לי רעיון או שמץ של מושג איך אטפל בדירה ואפרוק את כל הדברים בעצמי מפני שכל חיי הייתי רגילה לאנשים אחרים שיעשו את כל העבודה בשבילי,ולא ההפך!!! שיעולה של שלי הלך והתגבר,אז מצאתי את החלון הקרוב ביותר ופתחתי אותו ,הרמתי את שלי ודחפתי את פניה החוצה מבעד לחלון שתשאף אויר צח ונקי.(צח ונקי הן אולי המילים הלא מתאימות לתאר את האויר שששר שם)
לפתע שמעתי את הרינגטון של אמא. ואז ראיתי שאמא בעצם שכחה את הפאלפון שלה בבית ! על הצג היה כתוב:בייבי! עניתי במהרה ושמעתי קול גברי אומר:"היי מותק,אני מחכה לך במקום הקבוע,מחכה לראותך". ישר ניתקתי,הייתי מבוהלת,חשבתי אולי שמא זאת טעות במספר. למרות הכל הרגעתי את עצמי והלכתי להתחיל לפרוק את הדברים אל תוך הארון הקטן שחיכה לנו בדירה.
כעבור 3 שעות אמא הגיעה….שלי כבר ישנה…אמא הודתה לי וישר הלכה לישון במיטה(היחידה בדירה) בחדר הקטן….לא רציתי לספר לה על הטלפון המסתורי שלא תבהל….לפני שעיניה של אמא נעצמו היא לחשה לי רונה לכי לשיון עבר עלייך יום קשה…נשכבתי במזרון הקטן מלא העובש שחיכה לי ליד אריסתה של שלי…..לא הצלחתי להירדם ראשי היה מפוצץ מחשבות: האם הטלפון הזה ואטעות או שהוא באמת מכוון לאמא, מה יהיה איתנו,האם נוכל להמשיך להתגוררר בחור הזה…ואז מחשובתי נעצרו נסגרתי בדבר אחד…בא-ב-א האיש שהכי דאג לי האיש שהכי אהב אותי האיש באמת טיפל בי ובשלי אולי אני מתלוננת על דברים אבל לפחות ליש יש את שלי ואמא(בערך) אבל הוא עכשיו לבד…געגועי אליו כמעט חנקו אותי….
לאחר הסתובבויות רבות במזרון והרעש של מסיבת האלכוהול מהשכנים שלא הסוסיפה לי להצליח להרדם הגיע הבוקר
קמתי בבוקר ו…..
תגובות (0)