רימונה זה שם יפה

אני נכנס למשרד. השעה עכשיו שבע בבוקר. נראה שרימונה. יושבת כאן כבר לפחות שעה.
בזמן האחרון היא באה מוקדם.
אני שואל אותה מה קרה …פעם היית מאחרת , עכשיו את מקדימה … מאדץ
היא צוחקת. יש לה צחוק יפה , שיניים לבנות בוהקות ועור זיתי.
רימונה , יש לי כמה דדברים דחופים שאני צריך שתכיני לי עוד הבוקר לפני ישיבת הנהלה.
טוב ברנרד. אני מסיימת פה ונכנסת אליך מיד.
בינתיים אנסטסיה מגיעה.
היא נכנסת מיד לחדרי.
כולה אדומה. כנראה מהרוחות שנושבות בחוץ ואולי גם הזעם האצור בה.
מיד היא ניגשת ללב הענין.
ברנרד , אני לא יכולה להמשיך לעבוד עם רימונה , היא כל הזמן נותנת לי הוראות.
אני צוחק. אנסטסיה בחייך, מה הכוונה הוראות…
כנראה לא הבנת , רימונה היא מנהלת הלישכה, את אמורה להשמע לה.פשוט מאד תעשי בדיוק מה שהיא אומרת לך. נקודה .
ועכשיו אנסטסיה תקראי לרימונה שתכנס אלי.

רימונה מיד שופכת את כל תחיסכוליה בגלל הסטודנטית היפה שאנחנו מעסיקים כעת.
רימונה לא אשת מדון . נהפוך הוא , היא נעימה וטובה.
קשה לה לתת הוראות , אני יודע שפשוט לה יותר לעשות הכל לבד.
לא רימונה אני אומר לה , אם זה ככה, כמו שאת אומרת , שאנסטסיה מתחצפת אלייך, אני אדבר איתה ואםד לא יעזור , נחפש לה מקום אחר. הסירי דאגה מלבך.
ואני מעביר לה את הנושאים הדורשים טיפול.
אני מרגיש קצת כמו בורר. בין שני יריבים, יותר גרוע, בין שתי יריבות, כמו שהרגיש אולי אברהם אבינו עם שרה והגר… טוב נסחפתי קצת.