רסיסים מרוססים- הקדמה\פרולוג
" די, תרגע שושי, די, די!" אישה שמנמנה ניסתה להרגיע את כלבלב הפינצ'ר שלה, שנבח בקולניות, באמצע הלילה בשכונת פרברים. מיואשת כמעט, היא הפליקה בעדינות על גבו של הפינצ'ר החום-ג'נג'י, שלא הפסיק לנבוח, ורק לרגע חשף שיניים לעבר בעליו. האישה השמנמנה נרטעה אחורה, כמעט ומאבדת אחיזה ברצועה של הפינצ'ר, שניסה לנצח את ההזמדמנות והתחיל לרוץ, נובח כמו כמו משוגע. האישה השמנמנה לא הצליחה להחזיק את הרצועה ועזבה אותה, בלית- ברירה, נאנחת. יודעת שכך או כך הפינצ'ר חזור.
לאחר כמה שניות הנביחות השתתקו, והאישה פנתה אל ביתה, אל דרכה, עצובה.
אבל הכלבלב, לא. על ביתו אפילו לא רצה לחשוב.
הוא קפץ מעל לגדר, נכנס אל הגינה של הכוהנים ולקח, בדיוק מהמקום שצוין לפני כן- את השקית. הוא אחז אותה בין שיניו, ואז במהירות קפץ חזרה,. מעל הגדר, והתחיל לרוץ אל עבר המתנ"ס השכונתי. זה לקח לו כמה דקות, ונשימותיו של הפינצ'ר נעשו כבדות יותר ויותר, ומהירותו נהפכה לאיטית כמעט, כבר איטיות יותר מהליכה רגילה.
"בוא לפה חמוד… בוא לפה" מלמל קול מאחורי בניין המתנ"ס. הפינצ'ר זקר את אוזניו ורץ אל עבר הקול. מולו נגלתה דמות, לבושה בשור, ורק עיינים ירוקות נצצו מעבר לכובע שכיסה את האף, את הפה ואת שר הפרצוף, חוץ מהעיינים, שנצצו.
"אתה כזה חכם!" אמרה הדמות, שהתכופפה וליטפה את הפינצ'ר, שילל בהנאה ועונג. הוא הניח את השקית בין רגלי הדמות. שחייכה.
"עכשיו תחזור הבייתה, חמוד" אמרה הדמות. הפינצ'ר הנהן ורץ משם. והדמות הוציאה 5 תרסיסי גרפיטי מהשקית, היא ניערה את אחד מהם, והתחילה לכתוב ולצייר על הקיר, תוך 10 דקות, בעיטורים יפייפים ומלאי אימה, היה כתוב:
"בפעם הבאה שהמשטרה תחשוד בי- עורכי הדין לא יצטרחו לעשות דבר, פאק יו גאייס!"
ומתחת היה כתוב בכתב קטן יותר
"חוליגאן חדש הגיע לעיירה- נראה אתכם מצליחים למצוא אותי"
תגובות (2)
אני מצפה להמשך , אהבתי , ואני לא ממש טוב בביקורת …
אז לפי דעתי הכל טוב חוץ מדבר אחד ,
אני לפעמים עושה קצת רווח , שיראה כמו פסקה כי אם לא יהיה רווח והכל יהיה מחובר
העיניים יכולות להתבלבל בין השורות …
זה מה שקורה לעיניים שלי , אבל אני לא יודע מה בעניין אחרים .
חג שמח !
נשמע ממש טוב
הכתיבה שלך ברמה מאד גבוהה =)
אני מחכה להמשך