שאיפה לחיים…

29/12/2016 630 צפיות אין תגובות

פרק 4-
"בטח ב7 אבוא ליד הבית שלך, ונצא" אמר
חייכתי ועניתי לו:" אוקיי הלכתי להתארגן, ביוש!"
השעה 7 הגיע ופגשתי את עומרי , והוא הציע ללכת לראות סרט "מלחמת הכוכבים" הסרט האהוב עלי. ראינו את הסרט, לאחר הסרט ישבנו בפארק קרוב לביה"ס. ואז הוא שאל : "מה שלומך תהילה? אתה נראת קצת בבאסה.." שתקתי, ולא ידעתי מה להגיב.. וחשבתי לעצמי עם כדאגי לי לספר לו על אמא שלי? הרי אני והוא בקושי מכירים? לספר ? לא לספר? הרי מעיין הראשונה שבדרך כלל יודעת עלי דברים? מה אני עושה? לפתע, עומרי התקרב אלי וחיבק אותי ואמר: "את לא חייבת לשתף, אני פשוט חושב שאם תספרי אולי אוכל לעזור איכשהו.." הסברתי לו ואמרתי: "אני לא חושבת שתוכל כל כך לעזור לי.." . אחרי כמה דק , טלפון צילצל וזה היה אבא שלי. עניתי לו והוא אמר שהוא נוסע לבדיקות עם אמא, ואמרתי לעצמי ולו שאני חייבת להיות שם ואמרתי לו שאני כבר אגיע הביתה ואצא איתם. אמרתי לעומרי, :"תקשיב היה לי ערב נהדר:), שמחתי להכיר אותך. אני פשוט די חייבת לרוץ הביתה אז ניפגש מחר?"
עומרי חייך ואמר: "כן כן בטח תלכי,"
קמנו ונתתי לו חיבוק ואז אחרי שהסתובבתי הוא עצר אותי ושאל , : "תגידי, רוצה ללכת איתי מחר לביה"ס" . חייכתי והנהנתי עם הראש והגבתי: "כן בטח חח" ורצתי הביתה. החלפתי בגדים ונסענו לביה"ח.
הגענו ואז, הרופא ביקש ממני לחכות מחוץ לחדר.
ישבתי, וישבתי, ועברה חצי שעה. ואז אמא ואבא יצאו מהחדר עם חיוך
רצתי ואמרתי :" נו, מה קורה? מה הרופא אמר?"
אבא ענה:" אמא עומדת לעבור ניתוח, בקרוב. וסיכויים גבוהים שהניתוח יעבוד, אבל יש בעיה אחת…"
נדהמתי ושאלתי:" מה הבעיה?!"
אמא ענתה:"תקשיבי בתי, הניתוח הוא ניתוח עם סיכון גבוהה, זהו ניתוח ארוך ומסוכן מאוד, ואני חתמתי עליו ואני מסכימה. ה' איתנו ואני מאמינה שהכל יהיה בסדר"


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך