תופסת

חמישים ושבע, חמישים ושמונה, חמישים ותשע, שישים….
מי שמאחורי ומצדדיי הוא העומד!
הסתובבתי לאחור באיטיות וראיתי את החולצה הצהובה של נעמה מבצבצת מאחורי גזע עץ שאיבד כל צבע.
"אחת שתיים שלוש נעמה! מאחורי העץ,ראיתי אותך! "
צעקתי ונגעתי בסלע שנשענתי עליו קודם לכן.
נעמה התקרבה עם פרצוף עצוב.
צחקתי, היא שונאת להפסיד.
חיבקתי אותה לשנייה ותומר קפץ משום מקום נגע בסלע וצעק "הגעתי ".
מתנשף כולו הוא חייך אליי ועכשיו אני עצובה.
ערב ירד.
סיימנו לשחק והפעם הייתי התופסת חמש פעמים בלבד!
אני גרועה בזה!
תמיד אני נתפסת ראשונה ותופסת ראשונה.
נכנסתי לבית עם בוץ על הידיים.
אמא ראתה את זה והזדעזעה.
"ליאן!" היא קראה לי בזמן שניסיתי להתגנב לחדר מבלי שתראה אותי.
"כן אמא. " עניתי וקיוותי שלא ראתה אותי מלוכלכת.
"מקלחת! עכשיו !"
היא ראתה.
נכנסתי להתקלח וכשיצאתי מהמקלחת הרגשתי עייפות מהכול.
מחר אני לא אפסל במשחק אמרתי לעצמי ונרדמתי.
……

*מתגעגעת לימים ההם ששיחקתי תופסת ,
מתגעגעת לימים ההם שהייתי קטנה ונורמלית.