לאבד שליטה
כמו ספינה טרופה בלב ים מתנוענעת מצד לצד,היא עוד לא שקעה אבל היא גם לא ממש ממלאת את תפקידה…עין המתבוננת מרחוק תראה את גודלה את הדרה אך הם אינם נחלתה עוד…הרי זו בסך הכל ספינה טרופה ממש כמו האדם שנע ונד על מסלולי החיים ללא חיים כלל…החלונות שלה יעידו כמו שעיניו יעידו גם,פעם צחוק היה בהם…המפרשים הקרועים…כך גם גופו….עייף וקרוע…הים כאילו לועג לספינה ומשאיר אותה,עדות לסופה של מי שביקשה לנווט עצמה באין סוף מסלוליו…והספינה ?הספינה מביטה בהשתקפותה ותוהה…
תגובות (0)