למה? – למה אנחנו לא מאבדים תקווה?

"ורואה את העצים הירוקים, האגמים הכחולים, והעננים הלבנים, אפשר לחשוב עליהם במחשבה מדכאת של "בקרוב הם ייעלמו" או לחשוב ש"בואו נהנה מזה עכשיו, ואולי גם נצלם." "
מדי פעם צער הוא הרבה יותר נכון מאשר תקווה… לצלם משהו זה לא אומר להציל אותו זה רק לשמר את הזיכרון שלו… צער לעומת זאת ממלא הרבה יותר.

כתבת קטע נחמד אם הוא נכון או לא… אפשר לריב על זה :)

אהבתי… למרות שהתקווה בשביל כל אחד היא משהו אחר, ואדם שיזכור שהקב"ה שומר עליו מסתכל עליו בכל רגע, לעולם לא יאמד את התקווה… כי תקווה ואמונה הם כאחת, כשאמונה נעלמת התקווה פגה יחד איתה…
אני מאוד אוהבת את סיפורי הלמה שלך, הם תמיד יפים ומעוררים השראה…

סיפור מאוד נכון. תקווה היא משהו שאי אפשר לתאר בדיוק, כי כל אחד חושב שזה משהו אחר בשבילו

אני צועדת לאיטי עם אמונה גדולה שלעולם אינני לבד אני עם התקוה עם האמונה עם דרך ארץ אצילה זהו המוטו שלי ולעולם יהיה ♥♥♥ שבת ברוכה לך אור החביב וכל טוב ממני באהבה בקי ♥

אני מסכימה עם כל מה שכתבת…
כשאני רואה דברים מיוחדים, מעניינים או אפילו דברים שגרתיים אני מצלמת. אני מסתובבת עם מצלמה בתיק שלי ומצלמת המון, ואני ממליצה לכולם לעשות כמוני.
יום אחד, אחרי שיהיו לכם המון תמונות, תוכלו להוציא אותן ולהביט ובהן ולהיזכר…

שבת שלום לך אור החביב
אני מבקשת ממך כי תואיל להיכנס לחשבון שלי ושם תראה במלוא הדרה ☺☺ את הסיכה היפהפייה אשר מעניקים בבולגריה וכמובן גם כאן בישראל לציון יום העצמאות של בולגריה. סיכה זו הינה עבודת יד של נשים רבות הן כאן בארץ והן בחו"ל ובכך אסיים את הפרק איתך בענין הבולגרים כאשר חמדתי לצון האם שלחת להם פרחים☺☺☺ ☺☺☺
תודה ובהצלחה בכל אשר תפנה ממני בקי ♥